אחת הסיבות להופעת טנטון היא חשיפה לרעש עוצמתי, כמו שאנו חווים בימים אלו. במקרים קשים, עלול הטנטון לפגוע מאוד באיכות החיים ובמקרי קיצון אף עלול להעלות מחשבות אובדניות.
התופעה היא הטרוגנית, רב-גונית הן בביטוי שלה בקרב האנשים והן בסיבות שגורמות לה.
במילים אחרות, גברים מעל גיל 65 עם ירידה בשמיעה שסובלים בנוסף ממחלות כלי דם ואשר נחשפו לרעש מזיק בעברם, נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית להתפתחות טנטון. הימנעות מחשיפה לרעש ואיזון מחלות הרקע יכולים למנוע את התפתחות הטנטון ולהפחית מעוצמתו.
גורמי סיכון נוספים שמשפיעים על חומרת הטנטון וניתנים לשליטה:
טנטון חדש דורש הערכה מיידית, שכוללת בדיקת אוזניים על ידי מומחה א.א.ג וביצוע בדיקת שמיעה בהקדם, על מנת לשלול מצבי חירום שמיעתיים כגון ירידה פתאומית עצבית של השמיעה. במידה ומזהים ירידת שמיעה פתאומית עצבית - מצב זה מחייב התחלת טיפול מידי בסטרואידים והפניית המטופל בהמשך להדמיית MRI.
טיפול תרופתי: מצד אחד, אין הסכמה לגבי יעילות הטיפול התרופתי בטנטון, אך מצד שני, התאמת טיפול תרופתי ייעודי לחרדה, דכאון או בעיות שינה יכולה לעזור בשליטה בחומרת הטנטון.
טיפול ואימון: אומנם אין תרופה או תכשיר שיכול להשתיק את הטנטון, אך ישנן מספר טכניקות ואפילו תרופות שיכולות להוריד את עוצמתו. במקביל, ישנן מספר טכניקות שמצליחים בעזרתן לאמן את המוח להתעלם או לחיות בשלום עם הטנטון.
שיטות להפגת מתח, שיפור איכות השינה: יש שתי שיטות מבוססות מדעית לטיפול בטנטון.
שיטה טיפולית ל'ניהול' הטנטון, הכוללת מספר מפגשים המתמקדים בהסתגלות (Habituation) בריאה ופונקציונלית לטנטון שיכללו: למידה ותרגול של ניהול מתחים יעיל – טיפול פסיכופיזיולוגי, עבודה קוגניטיבית התנהגותית על מחשבות מגבילות ואמונות יסוד לא מקדמות (CBT), למידה של שיטות מיינדפולנס ממוקד טנטון תחת ביופידבק ולימוד הסטת קשב ושימוש נכון במיסוך.
התרעות פיקוד העורף