"מדינה שעברה טראומה, והמלחמה הפגישה אותנו עם זוועות שלא הכרנו ככה מעולם", הסביר יונה לוריא, פסיכולוג רפואי ומנהל השירות הפסיכולוגי בבית החולים שערי צדק, "זה גורם לכך שמגוון רחב של אוכלוסיות זקוקות לטיפול פסיכולוגי. באירועי חירום בסדר גודל לאומי, האתגר הוא לפנות לאנשים ולהציג בפניהם מידע ודרכי טיפול, במקום להמתין לכך שהם יפנו בעצמם לבקש טיפול".
בתוך כך, ד״ר קרני גיגי פסיכולוגית חינוכית נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ציינה בשיחה עם מעריב כי "המלחמה פוגשת את מערכת בריאות הנפש כשהיא מיובשת מאוד, וסובלת הן ממחסור תקציבי והן ממחסור גדול בכוח אדם וקושי באיוש תקנים קיימים - ומאוד מיושנים במילא. המערכת עצמה עדיין מתמודדת במקביל עם נזקי הקורונה, כי מדובר פה בעצם בילדים שחמש השנים האחרונות בחייהם היו משובשות לחלוטין, ועכשיו מוסיפים לכך את התכנים הקשים שהם נחשפים אליהם".
"הצפי הוא שכמות גדולה של אנשים תצטרך לקבל מענה וסיוע רציני בתחום בריאות הנפש, ואנחנו כפסיכולוגים הציבוריים מאוד מודאגים מכך, שכן כבר לפני המלחמה זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי בקופות החולים עמדו על חצי שנה עד שנה לפחות - כל שלא ברור ומדאיג לחשוב מה יהיה כאשר מספר הזקוקים לטיפול הזה יעלה", הדגישה, "הממשלות הזניחו בשנים האחרונות את מערך הפסיכולוגיה הציבורית ואנחנו מקווים שהממשלה תייצר תוכנית הבראה לתחום בריאות הנפש בכלל, ולפסיכולוגיה הציבורית בפרט. כיום, אין לאנשים אינטרס לעבוד במערכת הציבורית כשהשכר עומד על 47 שקלים לשעה ולהגדיל את התקנים לא יעזור פה, כי אין אנשים שירצו לעבוד בתנאים האלה. הסכם השכר שלנו פתוח והממשלה יכולה לעשות זאת עכשיו".
ד"ר גיגי הוסיפה: "כיום, הפסיכולוגים הם אלו שעומדים בקו הראשון כמענה לאנשים שחוו טראומה - והתערבותם קריטית מאוד למניעת נזקים וצמצום הסיכוי להתפתחות פוסט טראומה. אנחנו בעצם המענה הראשוני שאמור למנוע מאנשים מלהיכנס למעגל הזה של בריאות הנפש - וכשהם ייכנסו אליו, זה בפירוש יעלה יותר כסף למדינה, משהיה עולה לטפל במצב הפסיכולוגיה הציבורית כיום". לדבריה, למדינה יש אחריות גם לבריאות הפיזית וגם לבריאות הנפשית של התושבים. "יש פה שיקולים כלכליים של עלות מול תועלת - אז בפירוש הרבה יותר זול להשקיע כעת מאשר למצוא אחר כך דרכי טיפול, כשעכשיו ישנה אוכלוסייה רחבה מאוד עם פוטנציאל גבוה לפגיעות. במדינה ישנם פסיכולוגים סופר מקצועיים שיודעים להתמודד עם טראומות".
היא הוסיפה: "אנשים דיווחו על תחושה של פגיעה בביטחון האישי שלהם, ותחושה כאילו המדינה הפקירה אותם - ואני חושבת שלאפשר לאותם האנשים לקבל טיפול דווקא מהמערכת הציבורית, המערכת של המדינה, יסייע פה. זה חלק מהדרך לקחת אחריות ולטפל בכולם, כדי שטיפול נפשי לא יהפוך למותרות וכדי שאנשים שאין להם יוכלו עדיין לקבל טיפול נכון ומקצועי מאנשים שהוכשרו לכך".
"מסתובבים כיום בקרבנו אנשים שחוו פגיעה נפשית עמוקה מאוד - ואני חושבת שמערכת הבריאות בישראל לא הפנימה שאין הבדל בין גוף לנפש - כמו שאנשים שנפצעו פיזית קיבלו טיפול ולכולם היה ברור שחייבים לטפל בהם מיידית - כך גם אנשים שנפגעו בנפש צריכים לקבל טיפול מיידי", סיכמה, "האירועים של ה-7 באוקטובר הם אירועי משני חיים וללא טיפול, יש אנשים שיהיה להם קשה לצאת מהמעגל הזה".
התרעות פיקוד העורף