החוקרים ערכו ניסוי יסודי שכלל מעל 17,000 חולים מעל גיל 45 עם מדד מסת גוף (BMI) של 27 ומעלה (בממוצע 33), שהיו להם מחלות לב וכלי דם קיימות אך ללא היסטוריה של סוכרת. משתתפים אלה חולקו לשתי קבוצות, כאשר אחת קיבלה סמגלוטיד והשנייה פלצבו.
הממצאים היו משמעותיים והראו כי במהלך מעקב ממוצע של כמעט 40 חודשים, 6.5% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול חוו אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים כמו התקפי לב או שבץ, בהשוואה ל-8% בקבוצת הפלצבו. ירידה זו של 20% בסיכון לתחלואה לבבית הוכיחה את היעילות של הטיפול המיועד להשמנה בהפחתת סיכונים כאלה. יתר על כן, הטיפול הביא לירידה ניכרת במשקל (9.4% במטופלים לעומת 0.88% בפלצבו) וירידה בהיקף המותניים, מה שמראה עוד יותר את היתרונות המטבוליים של השימוש בתרופה.
"בעיקרו של דבר, מחקר זה מסמן צעד משמעותי במאבק במחלות לב וכלי דם, במיוחד בקרב אלה הנאבקים בהשמנת יתר. היא פותחת אפיק טיפולי חדש, המציע תקווה מעבר להתערבויות מסורתיות באורח החיים ולניתוחים בריאטריים. עם זאת, היא גם מביאה לקדמת הבמה את הצורך בגישה שוויונית לטיפולים כאלה והתמקדות מתמשכת באסטרטגיות מניעה נגד השמנת יתר".