"ברזל ציאניד הוא חומר מונע גושים שנמצא בעיקר במלח. בגלל שברזל וציאניד נקשרים חזק, רמת הטוקסיות שלהם נמוכה. למרות זאת, חומר זה מסוגל לשנות את הברזל בכדוריות הדם לכזה שלא יכול להביא את החמצן לתאים". במילים אחרות לכולנו – בדיקות הדם יכולות להיות תקינות ועדיין תהיה לנו חולשה רצינית, ולא נבין למה. בדקתי עוד מחקרים שהתוצאה שלהם – "כל הציאנידים בעלי מסיסות גבוהה ורעילות, והם מפריעים לתהליך הפקת האנרגיה בתאי הגוף".
אז למה שנכניס את זה לתוך הגוף שלנו? האם כמויות קטנות זה בסדר? נכון, יהיו כאלו שיבטלו ויאמרו "זה בכמויות קטנות, שטויות", ואני מסכימה – באמת זה בכמויות קטנות, ובאמת דרגת הרעילות היא אחרי רמה של כ-500 מ"ג ליום. אבל חישבו על זה – גם תרופות משפיעות בכמויות מאוד קטנות על הגוף, ואנחנו מוסיפים מלח לבישול, לסלט לפעמים, לירקות בתנור, לרטבים, ועלולים להגיע לכמות לא מבוטלת בסוף היום.
אנחנו כמעט ולא יכולים להימנע ממזון עם תוספים, יש תוספים ורשימות E כמעט בכל דבר, ולכל E כמעט תופעות לוואי מזיקות. אני חושבת שאיפה שאפשר להימנע אז כדאי ועדיף. זו לא אמורה להיות בעיה גדולה או אפילו הוצאה כספית משמעותית לקנות מלח אחר.
בדקתי במלח שולחן דק רגיל שם הוא נמצא בכמות הכי גדולה. בדקתי במלח יוד שם הוא נמצא (בכמות טיפה יותר קטנה).
לפי האריזות שראיתי אין כזה תוסף במלח הימלאיה ובמלח אטלנטי. אישית זרקתי לפח את כל המלח והזמנתי חדש.
התרעות פיקוד העורף