ימים ספורים אחרי פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הוצפו רופאי המשפחה בארץ בגלים של מטופלים מכלל האוכלוסייה שפנו אליהם בבקשה לתרופות מרשם המיועדות להרגעה או לשינה. זו תגובה ידועה ומוכרת לאירועים טראומתיים – אבל אפילו במרכז הישראלי להתמכרויות, הופתעו מהמספרים: מחלקת המחקר של המרכז, מצאה כי כמעט 20% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ – שהם כמיליון איש - הגבירה את החשיפה שלה לאלכוהול, קנאביס ותרופות מרשם. כאלו שכבר נחשפו לחומרים האלו בעבר, וכאלו שהחליטו להתנסות בהם לראשונה בתקופה הזאת.
"כמעט 300 אלף מתוכם", מדווח ד"ר יוני פרידמן, פסיכיאטר מומחה בכיר במרפאה להתמכרויות, "העלו מינונים או חזרו לאחר הפסקה אל תרופות מרשם המיועדות להרגעה או לשינה, ואילו 100 אלף נוספים הגבירו או התחילו שימוש במשככי כאבים במרשם".
על אף החרדה, קושי בשינה ואפילו תחושת כאב הינן מובנות לחלוטין בתקופה הזו. ד"ר פרידמן סבור שהתופעה הזו חושפת את הציבור לסכנה של ממש – לעתים סכנת מוות.
"למרבה הצער, מה שקורה ברגע הזה אצל חלק גדול מהאנשים הוא, שהם מחליטים על דעת עצמם להגדיל את המינון. הם פשוט צריכים יותר כדורים כדי לקבל את אותו אפקט, וכשהכדורים נגמרים – הם חוזרים לרופאים ומספרים שהכדורים עזרו ומבקשים עוד".
המצב הזה הוא בדיוק מה שהופך את התרופה לממכרת. המינונים עולים ואיתם הסכנה – "קודם כל, תרופות אלה מסוכנות בזמן נהיגה", אומר פרידמן, "כך שמי שמשתמש בהן במינון מוגבר, סביר להניח שאינו כשיר לנהיגה באופן די קבוע. כשהוא נוהג, הוא מסכן את עצמו ואת הציבור".
כיוון שמדובר בתרופות ממכרות, אחת הסכנות הכרוכות בשימוש היא תסמיני הגמילה של מי שמנסים להוריד מינונים. "התסמינים האלה הם תסמיני גמילה לכל דבר וכוללים עצבנות, חוסר שינה, התפרצויות זעם ובאופן כללי התנהגויות לא אופייניות לאדם".
סכנה נוספת בשימוש שלא בהתאם להוראות הרופאים היא סכנת מוות ממש, בשל מנת יתר. "זה נשמע לקוח מעולמות אחרים", אומר פרידמן, "אבל שימושים מוגברים בתרופות, הפסקות וחזרה אליהן, נתפסים לעתים קרובות בגוף כמנת יתר, מה שעלול לגרום לתופעות כמו הפסקת נשימה מתוך שינה – וזה אכן קורה וגובה מחיר בחיי אדם".
פרידמן ואנשי המקצוע איתם הוא עובד, מוטרדים מקלות דעת בציבור לגבי התרופות, שמביאה אנשים להגיע אל הרופא עם דרישה לתרופה ספציפית ומתעקשים עליה, ומשחקים עם המינונים לפי מה שנדמה להם שהם צריכים. "הרופאים משתמשים בכלים שלהם באופן סביר, אבל בסופו של דבר גם מופעל עליהם לחץ מהמטופלים שמונע מהם לרשום תרופות שאינן ממכרות – ויש כאלו – וגם אין להם יכולת השגחה אמתית על אופן השימוש".
הרוב הגדול של משתמשי התרופות הממכרות הם אכן מי שחיפשו כדורי הרגעה או שינה, אבל סכנה לא פחות גדולה נשקפת מתרופות נגד כאבים שניתנות במרשם ונלקחות באופנים לא אחראיים. "חלק מהתרופות האלה מיועדות לאנשים שסובלים מכאבים סופניים, והן חזקות פי מאה מהרואין", אומר פרידמן, "ואנשים משיגים וצורכים אותם – מה שמביא למספר לא קטן של מקרי מוות ממנת יתר ממשככי כאבים. בארה"ב בתקופת הקורונה זה הפך למגיפה שגבתה חיים של מאה אלף איש".
גם פה, אומר פרידמן – אפשר להבין את הצורך, כיוון שחרדה, באופן ברור, מגבירה תחושת כאב. "ההתמקדות בכאב והחרדה ממנו – מעצימה אותו. ככה זה עובד. ואנחנו כבני אדם צריכים להיות מודעים לזה. הרופאים עוזרים בכלים שיש להם, אבל גם לנו יש כוחות משמעותיים וחשוב להשתמש בהם".
התרעות פיקוד העורף