מחלת האקנה - ניפוץ מיתוסים ועובדות חשובות | טוב לדעת

קשה למצוא מחלת עור שכיחה יותר מאקנה. קרוב ל-85% מבני הנוער סובלים ממנה במהלך גיל הבגרות בדרגת חומרה כזו או אחרת ואם זה לא מספיק ישנם גם גלים מאוחרים שלה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
ד"ר עומר רוזנבאום, מומחה ברפואת עור
ד"ר עומר רוזנבאום, מומחה ברפואת עור | צילום: יחצ

קשה למצוא מחלת עור שכיחה יותר מאקנה. קרוב ל-85% מבני הנוער סובלים ממנה במהלך גיל הבגרות בדרגת חומרה כזו או אחרת ואם זה לא מספיק - ישנם גם גלים מאוחרים שלה. כרופא עור, לא אחת אני נתקל גם במטופלות בנות 30 וצפונה אשר חוות התפרצות מחודשת של המחלה (זה תמיד נחמד להרגיש צעיר מגילך- אבל לא באספקט הזה...).

עקב היותה מחלה כל כך נפוצה זה אך טבעי כי יחול סביבה גם "מחול שדים" של שמועות, עובדות ומיתוסים המתערבבים להם זה בזה. חלקם נכונים וחלקם פחות.

למי מאיתנו אין דודה או שכנה שיודעת לספר על הטיפול היחיד שעובד או להזהיר מאי- אלו דברים או התנהגויות שעלולים רק להחמיר את המצב?

יחד עם זאת- ברור לכולנו שכאשר יש בעיה רפואית, פונים לרופא כדי לפתור אותה. לכן גם בטיפול במחלת האקנה מוטב לפנות לרופא העור להתאמת הטיפול המיטבי עבורנו.

על מנת לעשות לכם קצת סדר בבלגן החלטתי לנתח את המיתוסים הנפוצים ביותר לגבי המחלה ולהסביר מה בהם נכון ומדוייק ומה נותר בגדר "אגדה אורבנית".

ואם באקנה ובמיתוסים עסקינן, ישנן מעט מאוד תרופות עם כל כך הרבה התעסקות סביבן כמו הרואקוטן (אשר למעשה אינו מיובא כבר שנים- קיימים בשוק תכשירים תחליפיים המכילים את אותו חומר פעיל כמו ברואקוטן, לדוגמא התכשיר קיורטן וכן תכשירים גנריים נוספים).

פגשתי מטופלים מכל קצוות הסקאלה - מכאלו שאינם מוכנים אפילו לשמוע על התרופה בגלל חששות ממנה ועד כאלו שלא מוכנים לצאת מהמרפאה אם לא יקבלו אותה כי שום תרופה אחרת לא תעזור להם מלבדה (וכמובן כל מה שביניהם...).

התרופה היא נגזרת של ויטמין A המביא להסדרה בהתחלקות העור, הורדת הפרשת החלב וע"י כך לטיפול במנגנון העיקרי האחראי לאקנה. היא נחשבת ל"נשק יום הדין" שלנו, רופאי העור, לטיפול במחלה ומתוקף היותה כזאת אפשר לכתוב ספר שלם רק על המיתוסים שנרקמו סביבה. אנסה לגעת בנפוצים שבהם:

לא נכון. כפי שהסברתי- הנטייה להצטלקות הינה אישית וכמובן שאקנה הנוטה להצטלק הינה סיבה מרכזית מדוע לבחור בטיפול בקיורטן. במקרה זה מדובר בביצה שקדמה לתרנגולת, לא להיפך. אם מטופל מגיע עם אקנה המותירה לו כבר צלקות כמובן שנבחר בטיפול היעיל והחזק ביותר שאפשר וכמובן שאם כבר ראינו צלקות בבדיקה (עוד טרם תחילת הטיפול!) הן צפויות להישאר גם לאחר סיומו. מצד שני אם לא היינו מטפלים בקיורטן- המטופל היה מסיים קרוב לוודאי עם הרבה יותר צלקות. אז כמובן שהקיורטן אינו זה שגרם לצלקות אלא "הציל" את המטופל מלסיים במצב גרוע בהרבה, עם הרבה יותר צלקות (מה שהיה קורה אם היה מקבל טיפול פחות יעיל ופצעים היו ממשיכים להופיע ולהצטלק).

לא נכון. אחת מתופעות הלוואי הנדירות של טיפול פומי בקיורטן הינה הפרעה הפיכה בתפקודי הכבד. היא מתרחשת בפחות מ- 5% מהמטופלים וגם אז לרוב מעקב הדוק או הפחתה זמנית של המינון יביאו להתנרמלות בתפקודי הכבד וניתן יהיה להמשיך וליטול את התרופה ללא כל חשש. המקרים בהם נאלצים להפסיק טיפול ללא יכולת לחדשו הינם ספורים וכמובן ש"הרס של הכבד" הינו נדיר ביותר.

לסיכום, אקנה היא מחלת עור נפוצה מאוד ויש לה טיפולים רבים ויעילים. ההחלטה באיזה טיפול לבחור מתבססת על פרמטרים רבים החל מסוג האקנה, המשך במצבו הבריאותי של המטופל וכלה באורח החיים שלו.

את ההחלטה מוטב לבסס על מידע רפואי מהימן ולא על שמועות ומיתוסים, או במילים אחרות: במקום לטפל בתרופות סבתא או על בסיס המלצות השכנה או הדודה - עדיף שתפנו לאיש מקצוע בנושא.

תגיות:
עור
/
מחלות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף