"כבר כמה שנים שמסתובבת השמועה שנגיף הקורונה גורם להפרעות קשב וריכוז" מסבירה הפרופ' איריס מנור, "אלא שמכל המידע שנאסף בספרות הרפואית העולמית ומהמחקר שלנו, לא נמצא הבדל בשיעור התחלואה של הפרעת קשב לפני המגיפה ואחריה. ADHD היא הפרעה נוירו-התפתחותית, עם בסיס גנטי ועם שינויים מוחיים, ולא תגובה להדבקה בווירוס".
מה, אם כן, עלול להסביר את הרושם שהילדים ובני הנוער הולכים ומאבדים את יכולת הקשב? לדברי פרופ' מנור, ייתכן שהחשיפה למסכים ולמדיה חברתית היא שגורמת לפגיעה התפתחותית שעלולה להשפיע על יכולת הקשב: "הילדים ממעטים ביצירת קשר עין, מתבטאים באימוג'ים, כמעט שלא קוראים ספרים, וחשופים לסרטונים בטיקטוק ובאינסטגרם של כמה שניות. כל אלה, כשלעצמם, עלולים לפגוע ביכולת שלהם לשמור על קשב לאורך זמן, ולצורך שלהם בגירויים מיידיים. עם זאת, לא מדובר בהפרעת קשב וריכוז הרפואית שהיא הפרעה מולדת, שמתחילה בילדות ונמשכת לאורך כל החיים. כך או כך, ההמלצה לכל הורה שמתלבט, לגשת למומחה לאבחון מסודר".