מערכת הבריאות רחוקה ממושלמת, אך יש למדינות אחרות מה ללמוד מאיתנו

התורים הארוכים הם תמונת מפתח במערכת הבריאות הישראלית: עומסים כבדים בפתחי חדרי המיון, המתנה ממושכת למומחים, ומחלקות בתי חולים שנאלצות לאשפז גם במסדרון.

המראות האלה לא השתנו הרבה במשך השנים, והפכו את מערכת הבריאות בישראל למטרה נוחה לביקורת קשה - ובצדק. ממשלות ישראל לדורותיהן לא תעדפו את מערכת הבריאות בעוגת התקציב השנתי, מה שהוביל לפגיעה בשירות הרפואי לאזרח, בפרט בפריפריה.

אי־השוויון הזה נותן את אותותיו לא רק ברמת השירות. התורים הממושכים, הפקקים במחלקות האשפוז, העומסים הכבדים על הצוותים הרפואיים, והמתנה של חודשים לבדיקת מומחה או סריקת MRI – כל אלה מקצרים את תוחלת החיים הממוצעת, מעכבים אבחנות, וגורמים להחרפת תחלואה שמובילה בסופו של דבר גם לתמותה, בעיקר באוכלוסיות מוחלשות בצפון הארץ ודרומה.

אבל בד בבד עם הקשיים והתחלואות העצומים של מערכת הבריאות הישראלית דלת התקציב, המוח היהודי הוביל להישגים עצומים שמעוררים קנאה בקרב מדינות רבות בעולם. ישראל הפכה למוקד עלייה לרגל למומחים בעלי שם מרחבי העולם, שבאים לצפות בפיתוחים טכנולוגיים חדשים מבוססי בינה מלאכותית, רפואה מרחוק מתקדמת, ניטור ורישום רפואי שהביא למודל עולמי בתקופת הקורונה, מרכזים רפואיים בעלי שם שדורגו במקומות גבוהים לצד בתי חולים ותיקים עתירי תקציב, והתמחויות ספציפיות שהפכו אותנו למודל טיפול בפצועים ונפגעים.

אומנם מערכת הבריאות הישראלית רחוקה מלהיות מושלמת. אך היא חזקה, מתקדמת, ותורמת הרבה לחוסן ולהישרדות הישראלית. הנה כמה מההישגים הבולטים שייתנו לכם קצת גאווה, לפחות בתחום הבריאות.

שיעור תמותת התינוקות בישראל כבר שנים הוא מהנמוכים בעולם, עם 3.1 מקרי מוות ל־1,000 לידות, פחות מהמדינות המפותחות, שם יש קרוב ל־4 מקרי תמותה לכל 1,000 לידות. לצורך ההשוואה, במדינות הערביות השכנות כמו סוריה, לבנון ומצרים מגיע שיעור התמותה לכ־25 מקרי מוות לכל 1,000 לידות.

הסיבה המרכזית היא הזמינות הגבוהה של מכשירי האולטרסאונד והעלות הנמוכה של הבדיקה, הבטוחה גם לאם וגם לעובר. מנגד, שיעור בדיקות האולטרסאונד במדינות אירופה נמוך בהרבה ועומד על בדיקה אחת עד שתיים במהלך ההריון. בבריטניה מבצעת אחות את הבדיקה, ומרבית הנשים אינן זוכות לבקר אצל גינקולוג במהלך ההריון.

ישראל מובילה גם בתחום זה בעקבות פיתוח מכשיר אולטרסאונד ביתי, שבו משתמשות בשנים האחרונות נשים הרות כדי לשדר את תמונת מצב העובר לרופא גינקולוג. החברה שפיתחה את הטכנולוגיה כבר עובדת על פיתוחים חדשים, שיאפשרו לבצע בדיקות אולטרסאונד נוספות לאבחון וניטור מחלות נוספות בלי לזוז מהבית.

המספר גבוה, אך הרבה פחות מהממוצע העולמי, שעומד על 10.5 מקרי התאבדות לכל 100 אלף איש. המדינות עם שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר הן גינאה (44 מקרים ל־100 אלף איש), ליטא וסרי לנקה (22), קוריאה הדרומית (19) ורוסיה (17.5).

שיעור נמוך של תמותה ממחלות לב: מחלות לב וכלי דם הן גורם מוות מוביל ברחבי העולם, אך ישראל מציגה גם כאן תמונה מעודדת: נתונים עדכניים ממקמים אותנו לצד מדינות מערביות מובילות כמו צרפת, אוסטרליה, שווייץ ויפן בשיעורי תמותה נמוכים יחסית. הסיבות לכך הן המודעות ההולכת וגוברת בישראל לכושר גופני ותזונה נבונה, וסל התרופות הכולל קשת רחבה של טיפולים תרופתיים לטיפול ומניעת מחלות לב וכלי דם.

במקרים של התקף לב מערכת הבריאות הישראלית פועלת במהירות וביעילות. חולים החשודים בהתקף לב מובהלים ישירות לחדר הצנתורים, שם הם מקבלים טיפול מציל חיים תוך שעות ספורות מתחילת התסמינים. הצנתור המהיר והטיפול התרופתי המיידי מובילים דרמטית לצניחה בשיעורי התמותה והסיבוכים מהתקפי לב.

ישראל מאפשרת כבר שנים נטילת תרופות PrEP למניעת הדבקה, וסל הבריאות כולל מגוון רחב של תרופות לנשאים. משרד הבריאות מעודד ביצוע בדיקות דם בחינם לאבחון מוקדם של נשאות ל־HIV, בדיקות שבמדינות רבות עדיין נחשבות טאבו. תוחלת החיים של חולי איידס בישראל גבוהה יחסית, והמחלה הפכה לכרונית וכבר כמעט אינה גורמת לתמותה מוקדמת.

כיום כמעט כל קופות החולים וחלק מבתי החולים פועלים באופן שוטף בצורה מקוונת, חוסכים טרטור, מאפשרים לבצע בדיקות אולטרסאונד או בדיקה גופנית ביתית, ומשדרים למבוטחים גישה ישירה למידע הרפואי, מבדיקות מעבדה ועד סיכומי אשפוז, אישורי מחלה ומרשמי תרופות.

המרכז הזה הפך למודל חיקוי בעולם, וצוותים ישראליים מגיעים למדינות שונות ומסייעים להקמתם של מרכזים רפואיים וירטואליים להכשרת צוותי רפואה.

כך למשל המרכז הרפואי שיבא תל השומר הוא בית החולים הגדול במזרח התיכון, ועומד כבר כמה שנים רצופות בפסגת עשרת בתי החולים הטובים בעולם. גם בתי חולים נוספים כמו בילינסון ובית החולים לילדים דנה בתל אביב נכללים ברשימת היוקרה של מרכזים רפואיים מתקדמים.

שיטות הטיפול הייחודיות שפותחו בארץ תורמות רבות לשיפור משמעותי באחוזי ההישרדות של הנפגעים. רבים מהם, שסבלו בעבר מנכויות קשות, זוכים כיום לחיים עצמאיים ותפקודיים, תוך שיקום מרשים של יכולותיהם הפיזיות והקוגניטיביות.

משרד הבריאות, שהבין את ההכרח בהשקעה בתחום השיקום לנוכח כמות הפצועים הרבה, השקיע בשנה האחרונה מיליוני שקלים בהקמת מרכזי שיקום חדשים, הרחבת מחלקות קיימות, והכשרת אנשי צוות נוספים, ובהם פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ופסיכולוגים.

ההישגים המרשימים האלה של עולם רפואת השיקום הישראלי הם עדות נוספת ליכולת יוצאת הדופן של מערכת הבריאות בישראל, שמביאה חדשנות טכנולוגית ורוח לחימה, שמעניקים תקווה חדשה לאלפי פצועים בישראל, וגם ברחבי העולם.

על פי נתוני שנת 2023 של ארגון הבריאות העולמי ישראל מדורגת במקום ה־13 במדד האושר הבינלאומי מתוך 146 המדינות החברות בארגון. המדד מתבסס על סקרי דעת קהל ומודד פרמטרים שונים ברמת שביעות רצון האנשים מחייהם.

המדינות המאושרות יותר מישראל הן פינלנד במקום הראשון, דנמרק במקום השני, שווייץ (3), איסלנד (4) והולנד (5). ארה"ב מדורגת יחד עם גרמניה במקום ה־16 במדד זה, ולפניה בריטניה במקום ה־15. היפנים מנצחים כל שנה במדד תוחלת החיים, אבל זה לא הופך אותם מאושרים: רק במקום ה־62 במדד האושר.