המראיין טען שגם כך יש שליטה מלאה של הקיצוניים באיראן, ונשאל האם הוא סבור שלאחר האירוע הזה, בו איראן "שילמה" על הקיצוניות שלה, האם היא תשתנה לאחר מכן? הוא ענה כי, "בעיקרון איראן היא מדינה קיצונית. אין הבדל בין הרפורמיסטים לבין הקיצוניים. יש מחלוקת לגבי אופן ניהול המדינה. איראן מאמינה בחשיבה משיחית ולא מאמינה בחשיבה מדינתית. ההנהגה הזאת והמנהיג הזה נועדו לשלוט ולמסור את ההנהגה לידי המהדי, שמצפים לו, כאשר יופיע, והחשיבה הזאת היא הדומיננטית באיראן".
"מהניסיון שלי עם המציאות באיראן והתאונות שאירעו בה, ובבפרט פעולות החדירה מצד ישראל - בד"כ איראן נקטה במדיניות של המתנה או של ערפל חיובי", אמר בנוגע לתגובה אפשרית לאירועים.
"כלומר יש ציוצים מכלי תקשורת כאלה ואחרים שמאשימים את ישראל מחד, ומאידך את כוחות היהירות העולמיים, את דאע"ש ואת אלקאעדה. כאילו יש חלוקת תפקידים בניסיון להסית את תשומת הלב מהאמת, בנוגע למה שאירע ולמה שיתרחש באיראן".
"דבר נוסף חשוב מאוד, מהמעקב שלי אחר אירוע התרסקות המסוק של ראיסי, ניכר שיש ניגוד בין ההצהרות והגרסאות בתקשורת האיראנית בכוונת מכוון מצד איראן, והיה אפילו ניגוד בשימוש במונחים: 'נחיתה', 'נחיתה קשה', 'נחיתת אונס', 'חבלה'. היו תיאוריות קונספירציה שהוצגו בכלי התקשורת האיראניים בשני מימדים".
"המימד הראשון הוא דיבור על קיומם של צוותי סייבר שמתמחים בלוחמה אלקטרונית בגבול בין איראן לאזרבייג'ן וכי הם היו קרובים למקומות התרסקות המסוק האיראני וביצעו פעולת שיבוש שיטתית של מסוק הנשיא האיראני והפילו אותו. מאידך, יש מידע בנוגע לכך שבמהלך נחיתת המסוק של הנשיא בוצעה פעולת חבלה על מנת לגרום לבעיה טכנית בו ולהפיל אותו. זה מה שהוצג בכלי התקשורת באיראן".
"הפניית האשמה בצורה ישירה לישראל תחייב את איראן לנקוט בצעדים ממשיים וחסרי תקדים כדי לרצות את דעת הקהל הפנימית ואת השלוחים שלה אלא שהציבור באיראן לא מעוניין בעימות ישיר אלא מעוניין כעת ברגיעה מול העולם, עד להתבהרות התמונה ביחס לבחירות לנשיאות באיראן".