המחקר כלל 636 הורים לילדים, 300 מהם מפונים ו־336 מהאוכלוסייה שלא פונתה, ומממצאיו עולה כי 45.7% מההורים המפונים סובלים מסימפטומים פוסט־טראומטיים לעומת 32.4% בלבד בקבוצת ההשוואה, המורכבת מהורים שלא פונו מבתיהם.
התסמינים כוללים: חשיבה חודרנית (אובססיבית) (68.3% מהמפונים), תסמיני הימנעות (מכל דבר המזכיר את הטראומה) (57%), שינויים בתפקוד קוגניטיבי ובמצב הרוח (64.3%) ועוררות יתר (76.3%).
בנוסף נמצא כי 61.1% מההורים המפונים דיווחו על בעיות תוקפנות חמורות אצל ילדיהם, עלייה של כ־50% מהתקופה שלפני 7 באוקטובר, לעומת 40.5% בלבד בקבוצת ההשוואה ועלייה של פחות מ־30% לעומת העבר.
גם בעיות חברתיות היו שכיחות יותר אצל ילדי המפונים, כאשר 29.4% מההורים המפונים דיווחו על בעיות חברתיות חמורות של ילדיהם, לעומת 17.9% בלבד בקבוצת ההשוואה.
המחקר בחן גם את תחושות האמון והחוסן הקהילתי בקרב המפונים. רק 23.3% מהמפונים מסכימים שהרשות המקומית מתפקדת כראוי, לעומת 36.9% בקבוצת ההשוואה. כמו כן, רק 22% מהמפונים דיווחו על אמון במקבלי ההחלטות ברשות המקומית, לעומת 30.1% בקבוצת ההשוואה.
התרעות פיקוד העורף