בעקבות הטיעון של האם שרצחה את בנה: איך מאבחנים התקף פסיכוטי?

בדיון בבית המשפט קבעה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם הפרקליטות כי סיגל איצקוביץ שרצחה את בנה חוותה "התקף פסיכוטי" שהוביל אותה למעשה המחריד. מהי ההגדרה ומה הקריטריונים לאבחון פסיכוזה?

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
סיגל איצקוביץ בבית המשפט
סיגל איצקוביץ בבית המשפט | צילום: אבשלום ששוני

כזכור, הטרגדיה המחרידה התרחשה לפני כחודשיים וחצי: בעת ששהתה בביתה עם בנה וכלבתה, נטלה איצקוביץ סכין מהמטבח, דקרה תחילה את כלבתם ולאחר מכן ניגשה לבנה שהיה באמבטיה ודקרה אותו עשרות דקירות בכל חלקי גופו. כתוצאה מעוצמת הדקירות, נשברה הסכין, באופן שקצה הלהב נותר נעוץ בגולגולת.

איצקוביץ יצאה מחדר הרחצה לאחר ביצוע הרצח, שמעה את יללותיה של הכלבה הפצועה ומחשש ששכנים ועוברי אורח ישמעו את היללות, סגרה תריס ודקרה את הכלבה עשרות פעמים נוספות באמצעות סכין וגרזן, עד שגרמה למותה.

לאחר מכן, שטפה הנאשמת את הסכין בו רצחה את בנה, החליפה את בגדיה ויצאה מהבית לכיוון קניון "שבעת הכוכבים", כשהיא מגואלת בדם ואוחזת בגרזן בידה. בדרך, תקפה הנאשמת באמצעות הגרזן עוברת אורח שנקרתה בדרכה וכן נעצה את הגרזן במכסה הרכב בכביש. כאשר הגיעה לקניון, תקפה את המאבטח, אשר נאבק עימה בניסיון ליטול ממנה את הגרזן.

בדיון הקודם, טענה איצקוביץ כי משפחתה נחטפה על ידי חייזרים: "הבן שלי עבר ניסויים בחללית, זה היה מזוויע ומחריד. הם פלשו לנו לבית ולגוף ופעלו דרכנו. הדם של הבן שלי לא נשפך לחינם. יש בינינו חוצנים והם מסתובבים בינינו בכדור הארץ".

אנשים בהתקף פסיכוטי עלולים להראות חשיבה והתנהגות לא מאורגנות. הם מתקשים לתקשר בצורה הגיונית ולעיתים נוקטים בהתנהגויות לא צפויות, שעלולות לכלול גם אלימות. התקף פסיכוטי עשוי להופיע כחלק ממחלות נפשיות כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, אך גם במצבים רפואיים אחרים או בעקבות שימוש בסמים.

במקרים קיצוניים כמו רצח, מספר גורמים שיכולים לתרום להתפרצות של התקף פסיכוטי חמור, עד כדי כך שהאדם מאבד שליטה על מעשיו. אלה כוללים מחלות נפש חמורות כמו סכיזופרניה דיכאון או הפרעה ביפולרית, שימוש בסמים כמו קנביס, אמפטמינים או אלכוהול, טראומות נפשיות קשות, וגם תרופות או הפסקה של תרופות.

עם זאת לא כל מעשה זוועתי קיצוני מוגדר כפסיכוזה. כך למשל, אם יש ראיות לתכנון מדוקדק של הרצח, הדבר יכול לשלול את הטענה להתקף פסיכוטי שכן אדם במצב כזה לרוב פועל באימפולסיביות ולא בתכנון. במקרים בהם יש מניעים אחרים כמו סכסוך אישי או כספי, ייתכן שהמעשה נעשה מתוך מודעות מלאה ולא בעקבות התקף פסיכוטי. בתוך כך, אדם שהיה בהתקף פסיכוטי אמיתי יתקשה להבין את משמעות מעשיו מיד לאחריהם.

במצבי סיכון, ייתכן צורך באשפוז פסיכיאטרי לצורך השגחה וטיפול אינטנסיבי. לאחר ייצוב המצב החריף, פסיכותרפיה עוזרת למטופל להתמודד עם ההתקף ולפתח כלים להתמודדות עתידית. הטיפול הפסיכותרפי עשוי לכלול גישות קוגניטיביות-התנהגותיות או פסיכודינמיות, המסייעות להבנת הקונפליקטים הפנימיים שהובילו להתקף.

תמיכה משפחתית וחברתית היא חלק חיוני בהחלמה, כיוון שמערכות תמיכה יציבות מפחיתות את הסיכון להתקפים חוזרים ומקלות על חזרת המטופל לשגרה. במקביל, חשוב להמשיך בטיפול תרופתי ולבצע מעקב פסיכיאטרי קבוע למניעת הישנות ההתקפים. במקרים מסוימים, ייתכן גם צורך בתוספת של תרופות נוגדות דיכאון או מייצבי מצב רוח, במיוחד כאשר ההתקף קשור להפרעה דו-קוטבית או לדיכאון חמור. שיקום חברתי ותעסוקתי מהווה חלק חשוב מהטיפול ומסייע למטופל לחזור לתפקוד נורמטיבי באמצעות הכוונה מקצועית וסיוע בפיתוח כישורי חיים.

עד כמה שהדבר יישמע מחריד, על פי הדין הישראלי אדם שביצע רצח תחת התקף פסיכוטי לא תמיד ישב בכלא, ועשוי להיות מוכרז כ"לא אחראי למעשיו" – חוסר אחריות פלילית. במקרה כזה בית המשפט יכול להורות על אשפוז פסיכיאטרי כפוי לתקופה בלתי מוגבלת, במטרה להגן על הציבור ולאפשר טיפול מתמשך לנאשם. עם זאת, אם מתברר שהאדם היה במודעות חלקית למעשיו או שהתפקוד הפסיכוטי לא היה משמעותי דיו לפטור מאחריות פלילית מלאה, ייתכן שהוא יישא בעונש מאסר עם טיפול פסיכיאטרי במקביל.

תגיות:
רצח
/
פסיכולוגיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף