זמנן קצר לאחר זיהוי הגופה, הועברו חלקים מגופו (למעשה, די גם בשערה מזקנו) אל מחלקת הזיהוי של משטרת ישראל. סינוואר היה כלוא במשך שנים, ועל כן מצוייה בידי מערכת הביטחון שרשרת של פרטים אודות טביעות האצבע שלו וגם החומר התורשתי. בשיטות טכנולוגיות מתקדמות ניתן כיום לזהות את המטען הגנטי של בני אדם גם חודשים ושנים לאחר שהיו בזירת האירוע.
מאחר שהמטען הגנטי של כל אדם הוא שילוב של 50% מהאם ו-50% מהאב, ניתן לקבל פרופיל גנטי של 15 אזורים מהדנ"א, שהם קומבינציה של זוג ההורים. השוואת הדנ"א, כלומר הפרופיל הגנטי של נחקר לזה של הוריו, מאפשרת לזהות את הנחקר. ניתן להשוות את הדגימה גם לאחים, אולם אז רמת הדיוק של הבדיקה נמוכה יותר.
כבר עם זיהוי הגופה, פרסמנו כאן ב"מעריב" את חוות דעתם של מומחי אורתודונטיה שאישרו שמבנה שיניו של סינוואר זהה לזה שבתמונת הגופה. על פי המומחים קיימים כמה מאפייניים יחודיים במבנה הלסת הזהה של הגופה לבין זו של סינוואר: על פי רוב השיניים מחולקות על פי מספרם הייחודי. לדברי המומחים, שן מספר 31 נמצאת בהטייה משמעותית, קיים רווח המכונה "דיאסטמה" בין שיניים מספר 31 ו-32. רווח דומה נמצא בין שינייים 11 ו-21. בנוסף קיים שבר הנקרא "פיצוחים" האופייני בשן מספר 21. בתוך כך שן מספר 41 גבוהה ממישור הסגר.
התרעות פיקוד העורף