ישראל הצטרפה למדינות המערביות בעולם והפעילה את שעון החורף: הלילה נזיז את המחוגים שעה אחורה, זכינו בעוד שעת שינה, אך חשפנו את הגוף לשלל השפעות בשל השינוי הזה והחשכה המוקדמת, לצד עלויות גבוהות למשק.
המעבר לשעון החורף יוצר שיבוש בשעון הביולוגי הפנימי שלנו, ובמיוחד בשינה ובערות. השינוי הזה שנראה על פניו כזניח, שהרי מדובר בשעה אחת שהוזזה לאחור, יוצר עבור רבים חוויות העלולות להידמות לג'ט לג, אותו שיבוש מוכר לאחר טיסות למרחקים ארוכים.
"השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי שמסדיר את מחזוריות הערות והשינה" מסביר ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה מאסותא מרכזים רפואיים, "המנגנון הזה מבוסס על מחזור האור והחושך שאנחנו חשופים אליו. כלומר, אנו מותאמים לפעול בשעות היום, כשיש אור שמש, ולנוח בלילה, כשחושך. בשעות הלילה, הגוף שלנו מתחיל להפריש הורמון שנקרא מלטונין, שמשחק תפקיד מפתח בהכנת הגוף לשינה. תהליך זה מבוסס על כך שעם השקיעה והחשיכה, העין שלנו שולחת מסרים לשעון הביולוגי שממוקם במוח, המורה לבלוטת האצטרובל להפריש את המלטונין".
לדברי ד"ר גרין, שינוי השעון בצורה פתאומית, כמו במעבר לשעון חורף, עלול לגרום לשיבוש ולאי התאמה בין המחזור הטבעי של אור השמש לבין השעות הנקבעות בשעון. "ישנם אנשים שכלל לא ירגישו בשינוי, בעוד שאחרים יחוו שיבושים משמעותיים בדפוסי השינה שלהם. ילדים, לדוגמה, עשויים להיות רגישים יותר לשינוי זה, ולמצוא את עצמם מתעוררים מוקדם יותר או נרדמים מוקדם יותר מהרגיל. גם מבוגרים רבים ימצאו את עצמם מתמודדים עם תחושת ערנות בשעות המוקדמות יותר של הבוקר".
אחת התוצאות האפשריות כתוצאה מהמעבר ומהחשכה המוקדמת, הוא דיכאון עונתי, המכונה גם "דיכאון חורף". מדובר בתופעה המוכרת לעולם הרפואה כבר עשרות שנים, ובולטת במיוחד בארצות סקנדינביה שם תקופת החורף הממושכת מביאה לאפלה כמעט מוחלטת כל שעות היממה.
למרות שלא ניתן להימנע לחלוטין מהשפעת המעבר לשעון חורף, קיימות מספר דרכים להתמודד עם השינוי ולהקל על השעון הביולוגי להסתנכרן מחדש:
התרעות פיקוד העורף