פרופ' ישראל שטראוס הזהיר כי כ־10% מבני הנוער בארץ, נשים וגברים, סובלים מהפרעת אכילה, מעט יותר מהשיעור העולמי. כ־20% מהנערות הסובלות ממנה – נפטרות. כ־90־80% מהנערות הסובלות המחלה, חוו פגיעה מינית. הוא הדגיש את חובת הרגישות התרבותית בטיפול.
היא הזהירה כי במגזר הדתי ועוד יותר במגזר החרדי נמנעים פעמים רבות מלפנות לטיפול בהעדר טיפול רגיש תרבות ונסיגה במצב הרוחני, ולכן פונים מאוחר, במצבים קשים. המחלקה ב"מעיני הישועה" היא היחידה האישפוזית הדתית היחידה בעולם כיום, עם 14 מיטות, והיא נותנת שרות לארץ ולעולם.
לצערנו, למרות שאנחנו מתריעים שוב ושוב, לא נעשה כל שינוי בעניין – והילדים שלנו לא מקבלים את הטיפול לו הם זקוקים. הגיע הזמן להפסיק לדבר – ולהתחיל להביא שינוי״.
ע"פ תכנית משרד הבריאות מלפני כחצי שנה, במשרד אין מידע מדויק על מספר הלוקים בהפרעות אכילה, כיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה הלוקה בהפרעות אלו אינו פונה לטיפול או שפונה לטיפול פרטי. על פי הערכות של אנשי המקצוע ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על גודל האוכלוסייה בשנת 2020, עלה שהאומדן צריך להיות בין כ־41,270 לכ־55,030 בני אדם. אך נתון זה אינו כולל נשים מתחת לגיל 15 ומעל לגיל 24 או גברים.
בקהילה הרפואית קיימת הסכמה כי שיעור הלוקות בהפרעות אלה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט גדל והולך, וכיום התופעה קיימת אף בקרב קבוצות אוכלוסייה שלא סבלו ממנה עד כה. בעבר הפרעות אכילה היו שכיחות בישראל בקרב נשים יהודיות צעירות וחילוניות, ואילו כיום מספר הלוקים בהן גדל גם בקרב גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן.
בנוסף, קיימות עדויות שבקרב הלוקים בהפרעות אכילה קיים שיעור גבוה של תחלואה כפולה - בעיקר עם הפרעות-אישיות וחרדה – לכן אין נתונים על מספר המאושפזים בגין הפרעות אכילה – לעומת מספר הלוקים בהפרעה זו ומאושפזים בגין הפרעות נפשיות אחרות הנלוות לה.
התרעות פיקוד העורף