"רצינו לתת להם מענה לכל הצרכים הפיזיים והנפשיים שלהם", מספרת בץ חישין, שהסבירה כי חדרי הבדיקות עוצבו ליצירת אווירה נעימה ורכה. במקום נבנו גם חדרי שיחות לשיחות עם הצוות הפסיכולוגי. החדרים עוצבו עם וילונות, שטיחים וצמחיה, בחדר המקלחון יש להם שמפו, סבון. במסדרונות הותקנו בנוסף פופים, נורות לילה שיותאמו לעוצמת האור שנוחה לחטוף. "רצינו שיראו בחזרה את החיים עצמם ולתת להם מענה".
כפי שפורסם לראשונה ב"מעריב", במתחם החדש הוקם גם מאהל ענק, רכבים יחודיים שיוכלו להסיע את החטופים במקרה שלא יוכלו להתנייד, ושרוול שאמור להפריד בין ההמונים שצפויים לקבל את פני השבים לבין אגף הקבלה.
ההכנות מתבססות על הניסיון הקודם שבו המונים הציפו את בית החולים עם קבלתם של שלושת החטופים האחרונים שחולצו משבי החמאס. באותה שבת הציפו את בית החולים אלפי ישראלים צוהלים, והקשו על העברת החטופים ממנחת המסוקים אל אגף האישפוז.
בתי החולים הם שישה: איכילוב, בילינסון, שיבא, אסף הרופא במרכז, ברזילי וסורוקה יהוו יעדי קיצור למי שמצבו הרפואי ידרוש מענה רפואי מיידי. בתי החולים הללו יקבלו את המטופלים המורכבים הקשים, מתוך הצורך לטפל בהם מיידית וקרבתם לעזה. משרד הבריאות ממליץ לכל חטוף על אישפוז של ארבעה ימים לפחות, והוא נתון לשיקול דעתו של כל חטוף ומשפחתו.
כזכור, חלק מהחטופים סבלו עוד לפני "השבת השחורה" ממחלות כרוניות, ועד היום לא ידוע אם טופלו והאם סבלו מסיבוכי המחלה. בתי החולים הונחו להקפיד הקפדה יתרה על שמירת הסודיות הרפואית של המטופלים.
בתי החולים התבקשו עוד לייצר מעטפת קבועה של אנשי מקצוע שיבואו במגע עם השב ואלה כוללים רופאים מטפלים קבועים, אחיות קבועות, רופאים יועצים, עובדת סוציאלית מלווה, פסיכולוג, פסיכיאטר, תזונאי ורופא משפטי. הצוות הרפואי יקיים דיונים רב מקצועיים ככל שנדרש כדי לייצר תמונה רפואית מקצועית מלאה ובניית תוכנית טיפול מותאמת אישית.
עובדת סוציאלית מטעם בית החולים תתלווה למהלך הטיפול בשבים מיד עם קבלתם ותנהל שיחות עם השב, המלווים ותמליץ במידת הצורך על התערבות נפשית מוקדמת או נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג בהתקם למקרה. במשך האשפוז ייקבע יחד עם העובדת הסוציאלית גורם עיקרי אשר יהווה גורם קשר עתידי לשב.
תזונאית תלווה כל חטוף, ותהיה אחראית על המשקל, הגובה, תיקון ערכים חריגים בבדיקות הדם, והטיפול התזונאי המורכב הנדרש. אחת הסכנות שאורבת למטופלים, ונראתה גם בקרב ניצולי השואה, הוא "תסמונת ההאכלה מחדש", מצב רפואי מסכן חיים שמתרחש כאשר אדם שסבל מהרעבה ממושכת מתחיל לאכול כמויות גדולות ובקצב קצר מדי.
התהליך גורם לשיבוש מסכן חיים ברמות המלחים בדם כמו זרחן, מגנזיום ואשלגן, וכתוצאה מכך נגרמות הפרעות חמורות בתפקוד הלב, המוח השרירים ומערכות נוספות. לשם כך תמונה לכל חטוף דיאטנית שתהיה כאמור אמונה על ההשגחה, פענוח בדיקות הדם ובניית תפריט תזונתי מותאם ומדואג.
כמו כן, מתן זרחן, אשלגן ומגנזיום נעשה דרך הווריד או הפה, תוך ניטור קפדני של רמות המלחים בדם. ישנה הקפדה על איזון נוזלים זהיר, כדי להימנע מבצקות או כשל לבבי, וניטור אינטנסיבי אחרי סימנים חיוניים כמו דופק, לחץ דם, רמות סוכר בדם ותפקוד מערכות הלב, הכליות והריאות. לצד הטיפול הפיזי, ניתן גם דגש להדרכה פסיכולוגית ותמיכה נפשית, כיוון שהחזרה לשגרה מלווה לעיתים קרובות בטראומות נפשיות הדורשות התייחסות.
כל חטוף ילווה גם על ידי רופא משפטי שיהיה אחראי לתיעוד ואיסוף ראיון רפואיות משפטיות. הרופא המומחה ייפגש עם השב, יבדוק אותו במידת הצורך ויבטיח תיעוד משפטי הולם שנוגע לשהותו בשבי.
לכל חטוף תוצמד אחות קשר מטעם קופת החולים אליה משוייך השב, שתרכז את פרטיו ותדאג להמשך הליווי הרפואי המלא שלו מרגע השחרור מבית החולים ובחודשים ובשנים הבאות.
התרעות פיקוד העורף