עם הגעתן והאיחוד עם המשפחות, ילוו התצפיתניות גם עם רופאות חיל הרפואה. בצה"ל ובבית החולים בילינסון הקפידו הפעם כי מרבית הצוות בסביבת החטופים יהיו נשים, לאחר שנה וחצי בשבי עם מחבלי חמאס מרצחים ומאיימים. זאת לנוכח התחקירים שבוצעו עם הגעת חטופים קודמים, מבוגרים וילדים, כולם העידו כי סביבה נשית הקלה עליהם את ההתאוששות הראשונית.
לחטופות יינתנו כוס תה עם כפית סוכר, שלושה ביסקוויטים ורסק תפוחים. זאת כדי להקל עליהן את תהליך האכילה מחדש, העלאה ראשונית של רמות הסוכר ומניעת תסמונת ההאכלה מחדש הקטלנית. לחטופות יוצע להתקלח ולהחליף לבגדי טרנינג חדשים נוחים. אז יועברו למסוק היסעור עם בני משפחותיהם שיטוס מרחק של כ-40 קילומטרים אל בית החולים בילינסון.
מנחת המסוקים נמצא רחוב מקביל לבית החולים שניידר לילדים, שם הוקם אגף האשפוז החדש. סך הכל נבנו בבילינסון 21 חדרים רחבי ידיים, המעוצבים באווירה חמה ומרגיעה, מצוידים בבגדים ומצעים רכים, כירבוליות ונעלי בית, ועד למקרר מיני-בר, עציצים, דובון החלמה ומטענים לנייד. שולחן אוכל פרטי מאפשר ארוחות אינטימיות עם בני המשפחה, ובמחלקה יוענקו גם שירותים נוספים כמו טיפולי יופי, מניקור, פדיקור ורפואה משלימה.
שלוש החטופות נחתו במרכז הרפואי שיבא ביום ראשון האחרון ואושפזו בבית החולים לילדים שבתל השומר, שם הוקמה מחלקת השבים. כל אחת מהן קיבלה חדר פרטי עם מיטה נוספת למלווה, וחדר נוסף לשהיית המשפחה המלווה. בבית החולים הקפידו על פרטיות מקסימלית, כשזרים ואנשי תקשורת לא הורשו להיכנס לאגף האשפוז.
בשעות הראשונות עברו השלוש בדיקות רפואיות אינטנסיביות ולאחר שהובהר שמצבן הרפואי יציב ותקין יחסית, הוחל תהליך הטיפול הרגשי שילווה אותן בחודשים וככל הנראה בשנים הקרובות, באופן איטי והדרגתי תוך רגישות מקסימלית לרצונן וצרכיהן. כידוע, אמילי דמארי סבלה מקטיעה של שתיים מאצבעות ידה, והיא עוברת בדיקות והערכות על ידי צוות המחלקה לכירורגיית כף יד בשיבא, הנחשבת למובילה בתחום בישראל.
הטיפול הנפשי כולל שיחות פרטניות עם פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, ולעיתים שימוש בטכניקות מתקדמות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או EMDR לעיבוד טראומות. גם טיפולים משלימים כמו טיפול באמנות ותנועה משולבים בתהליך השיקום, במטרה לספק ערוץ נוסף להבעת רגשות.
התרעות פיקוד העורף