לדבריה, על אף שכיחותה והשפעותיה הנרחבות, מערכת הבריאות בישראל אינה מספקת מענה מספק לחולים במחלה זו. מזה 25 שנים, לא הוכנסו טיפולים חדשניים לסל הבריאות עבור חולי מיגרנה, למרות שקיימים כיום טיפולים מתקדמים שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייהם של עשרות אלפי חולים.
היא ציינה כי מסקר שנערך בשיתוף קרן בריאה לבריאות נשית נמצא כי 83% מהחולות מקבלות משככי כאבים כטיפול ראשון למחלה, טיפול שמוביל לעיתים קרובות להחמרת המצב ואף להתמכרות. רבים מהחולים נאלצים להתמודד עם יחס הממעיט בחומרת המחלה הנחשבת ל''מחלה שקופה'', יחס שמונע מהם לקבל טיפול הולם. אומדן העלויות למשק הישראלי בגין אובדן ימי עבודה בשל מיגרנה עומד על כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, בעוד העלות הכוללת למשק, כולל היבטים עקיפים, מגיעה לכ-1.5 מיליארד שקלים בשנה.
החסם השני, לדבריה, הוא היעדר הנגישות לטיפול תרופתי יעיל. התרופות בסל הבריאות כיום הן ותיקות, ולא ייעודיות למיגרנה, אלא למחלות אחרות. מאז 2018 יש בעולם תרופות מצוינות חדשות ממוקדות במיגרנה, הן יעילות בהרבה מהתרופות הוותיקות שבסל, הרבה יותר בטוחות לשימוש ומצליחות להביא לשינוי דרמטי באיכות חיי המטופלים, אף אחת מהן לא בסל, אם כי הן הוגשו גם השנה לוועדת סל הבריאות.
מיגרנה היא כאמור מחלה נוירולוגית כרונית המתבטאת בהתקפים חוזרים של כאבי ראש עזים, לרוב בצד אחד של הראש, ולעיתים מלווה בתסמינים נוספים כמו בחילות, רגישות לאור ולרעש, ולעיתים אף הפרעות ראייה המכונות "אאורה". ההתקפים נובעים מהתכווצות של כלי דם במוח והתרחבותם, והם הגורמים לתסמינים בהתקפים שעשויים להימשך בין מספר שעות לכמה ימים, והם כפי שצויין בדיון – פוגעים משמעותית באיכות החיים של הסובלים מהמחלה.
מיגרנה נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ויכולה להיות מושפעת מטריגרים כמו מתח, שינויים הורמונליים, עייפות, תזונה מסוימת ושינויים במזג האוויר. הטיפול במיגרנה כולל תרופות לשיכוך כאבים, מניעה ושינוי אורח חיים, בהתאם לחומרת המחלה ותדירות ההתקפים. תרופות חדשות המונעות את ההתקפים, נטען בדיון, אינן מאושרות על ידי הקופות במקרים רבים, וזמן ההמתנה למומחים המעטים למחלה אורך חודשים ארוכים עד שנה.
התרעות פיקוד העורף