טכנאי בית מרקחת אינו רוקח מוסמך, אך הוא מתפקד כחלק בלתי נפרד מצוות בית המרקחת. במסגרת תפקידו, הטכנאי יעסוק בעבודה מנהלית ולוגיסטית, כולל סידור תרופות, הכנת תכשירים מסוימים, הרחפה (המסה של תכשירים אבקתיים בנוזל) ומזיגה של תכשירים נוזליים וחצי-מוצקים. כמו כן, הוא יוכל למסור תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם למטופלים.
כיום קיים מחסור חמור בכ-700 עד 1,000 רוקחים בבתי המרקחת בישראל. כתוצאה מכך, רוקחים נאלצים להקדיש זמן רב למשימות אדמיניסטרטיביות כגון סידור מדפים, טיפול בהזמנות ועבודה ניהולית, במקום לעסוק בהנפקת תרופות ומתן ייעוץ רפואי. הכנסת טכנאי בית המרקחת תאפשר לרוקחים להתמקד במתן שירות מקצועי למטופלים ותצמצם את זמן ההמתנה בבתי המרקחת.
החוק קובע כי טכנאי בית מרקחת יעבור הכשרה מקיפה במוסדות להשכלה גבוהה או במוסדות בריאות כמו קופות חולים ובתי חולים. תוכנית הלימודים תכלול 200 שעות לימוד, מהן 180 שעות בעברית ו-20 שעות באנגלית כדי להבטיח שליטה במונחים המקצועיים. בסיום הקורס יעברו המשתתפים בחינה מסכמת בעברית ובאנגלית, ולאחר מכן יבצעו הכשרה מעשית של 400 שעות במשך מספר חודשים.
במדינות רבות בעולם, טכנאי בית מרקחת ממלאים תפקידים מתקדמים יותר. בארצות הברית, למשל, הם מוסמכים למדוד כמויות של תרופות מרשם ולערבב תרופות מסוימות. בקנדה הם יכולים לבחור מוצרים על בסיס ידע מקצועי ולמדוד מינונים מדויקים. בניו-זילנד תפקידם כולל גם הכנה וערבוב תרופות. בישראל, בשלב הראשון, הסמכויות של הטכנאים יהיו מוגבלות יותר, אך ייתכן שבעתיד הן יירחבו בהתאם לצורכי המערכת.
התרעות פיקוד העורף