התיק חושף מסכת של ניסיונות חוזרים ונשנים מצד התובע להסיר את עצמו מרשימת התפוצה, כשלשיאם הגיע כאשר ביקש במפורש מנציגת שירות בשיחת טלפון להפסיק את משלוח ההודעות.
"מן המקובץ עולה כי התובע עשה כל אשר לאל ידו כדי לגלות לתובעת את רצונו לפיו הוא אינו מעוניין במשלוח הודעות פרסומיות", קבעה הרשמת ניר, "הוא שלח שתי הודעות הסרה וביקש זאת בשיחת טלפון. מחדליה של הנתבעת גרמו לכך כי לא כיבדה את רצונו".
הוט מובייל טענה להגנתה שתי טענות מרכזיות, שנדחו שתיהן, הודעות ההסרה לא התקבלו במערכותיה וההודעה התשיעית אינה הודעה שיווקית. לגבי הטענה הראשונה קבעה השופטת: "בהיעדר ראיה לתקלה כזו או אחרת שאינה בשליטתה, אין הנתבעת יכולה להסתתר מאחורי טענה בעלמה כי מערכותיה לא קלטו את הודעות ההסרה של התובע".
באשר להודעה התשיעית, קבע בית המשפט כי גם היא מהווה "דבר פרסומת" שכן הסתיימה במילים "נשמח אם תיתן לנו הזדמנות נוספת בהצטרפות לאחד מהמבצעים האטרקטיביים שלנו! לשיחה עם נציג בכיר ללא המתנה...".
בית המשפט פסק את הפיצוי המקסימלי האפשרי - 1,000 ₪ לכל הודעה, ובסך הכל 9,000 שקלים בתוספת 1,000 שקלים הוצאות משפט. בנוסף, החברה חויבה ב-750 שקלים בגין אי התייצבות לדיון.
"שליחת ההודעות לתובע מהווה הפרה בוטה של לשון החוק ומצדיקה השתת פיצוי מקסימלי", נכתב בפסק הדין. "ברור הוא כי אם הנתבעת מיידעת את הלקוח אודות מנגנון הסרה – עליה להבטיח כי הוא אפקטיבי, וברור שעליה להפסיק לשלוח ללקוח הודעות לאחר שהוא מבקש זאת במפורש מנציג שירות".
פסק הדין הסתמך על פסיקה קודמת בתיק אחר שם נקבע כי מטרת הפיצוי "אינה להשיב את מצבו של התובע לקדמותו... כי אם לאכוף את החוק, להרתיע את הנתבע ולתמרץ הגשת תביעות יעילות".
התרעות פיקוד העורף