מאז מתקפת השבעה באוקטובר, החטופים סובלים מהרעבה קיצונית, אובדן משקל מסיבי ותנאים פיזיים קשים, כולם כאמור גורמים להרס הפעילות החשמלית התקינה של הלב והמבנה שלו.
הלב מסתמך על איזון עדין של מינרלים כמו אשלגן, מגנזיום, סידן וזרחן כדי לשמור על פעילות חשמלית תקינה. כאשר הגוף סובל ממחסור באותם אלקטרוליטים חיוניים, התוצאה עלולה להוביל להפרעות קצב חמורות ואף פרפור חדרים, הפרעת קצב קשה המובילה לדום לב פתאומי מיידי.
כך למשל, המחסור באשלגן, מינרל הכרחי לפעילות התקינה של תאי השריר בלב, גורם להאטת קצב הלב ולשיבוש בפעילות החשמלית שלו. מחסור במינרל מגנזיום מגביר את הסיכון להפרעות קצב מסוג "טורסה דה פואה" המובילות לדום לב. מחסור חמור בזרחן האופייני למצבי רעב קיצוני, גורם לאי ספיקת לב. סידן חיוני לכיווץ השריר ולפעולת ההולכה החשמלית של הלב, וחסרונו מוביל לכשל לבבי.
גם מחסור בוויטמינים מגביר את הסיכון לדום לב פתאומי. כך למשל המחסור בויטמין B1 – תיאמין, הניתן לחטופים מיד עם השיבה, גורם לתסמונת "בריברי רטוב" המאופיינת באי ספיקת לב, הרחבת חדרי הלב והצטברות נוזלים מסוכנת.
מחסור בוויטמין B12 וחוצה פולית גורם לאנמיה, מצב המוביל למחסור חמצן בדם שמגביר את העומס על הלב. מחסור בוויטמין D בתנאי החשכה בהם נמצאים החטופים, משפיע על מאזן הסידן בגוף מה שמעלה לחץ דם ומגביר את הסיכון לאי ספיקת לב.
בהיעדר פעילות, ומצב רעב הגוף עובר למצב קטבולי המפרק רקמות לשימוש באנרגיה. באופן זה הגוף מתחיל לפרק את שרירי השלד ובהמשך גם את תאי שריר הלב. מצב זה מוביל לירידה בנפח שריר הלב, לירידה בכושר ההתכווצות של החדרים ולכשל לבבי מתקדם.
בנוסף לפגיעה בלב, הרעבה ממושכת משפיעה ישירות גם על המוח, שהוא איבר עתיר אנרגיה. היפוגליקמיה קיצונית (רמות סוכר נמוכות בצורה מסכנת חיים) פוגעת ישירות בפעילות מערכת העצבים האוטונומית, שעלולה לגרום לעצירת פעילות הלב. במקרים של מחסור בזרחן או נתרן, נוצר חוסר איזון חמור בנוזלי המוח, המוביל לבצקת מוחית וללחץ תוך-גולגולתי, ולמוות.
במצב של הרעבה, הגוף מפרק שומנים במקום פחמימות, מה שגורם להצטברות רכיבים בשם קטונים ולמצב הקרוי "חמצת" הפוגעת בפעולת המוח ומעלה את הסיכון להפרעות קטלניות בקצב הלב. גם היעדר הפעילות, והישיבה הממושכת בשבי החמאס משפיעה קשות על שריר הלב ועל לחץ הדם, מגבירה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים, ולמוות.
הוסיף כי "אנחנו יודעים הן מההיסטוריה הנוראית של ניצולי שואה, והן מאנשים שעברו הרעבה קיצונית או אפילו אנורקסיה, על פגיעה פונטציאלית קשה וסיכון מוגבר לדום לב, במנגנונים נרחבים שחלקם ברורים וחלקם לא ידועים וקשורים בפגיעה הבלתי הפיכה בתאי הלב, בפעילות החשמלית ובמערכת החלבונים של תאי השריר".
"גם האספקטים הנפשיים המזעזעים בהם מצויים החטופים, האימה, החרדה, הייאוש, וגם הטראומה כולם משפיעים ישירות על הלב עצמו, שעלול בלי אזהרה מוקדמת – להפסיק לפעול. העיניים דומעות מהמחשבה שהם עדיין שם, ואנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר אותם מיד, כי כל דקה שחולפת מעצימה את סכנת החיים המיידית שלהם".
התרעות פיקוד העורף