הבטתם לאחרונה במראה והתמקדתם בקמט חדש או בשיער שהלבין? טבעי שנשים לב לשינויים החיצוניים הללו. אבל בזמן שאנחנו מתמקדים במה שנראה לעין, תהליך משמעותי אחר מתרחש בגופנו - כזה שקשה להבחין בו, אך השפעתו על איכות חיינו עלולה להיות דרמטית. תהליך זה מוכר בעולם הרפואה בשם "סרקופניה", תופעה שחשוב להכיר ולהבין.
מקור המונח סרקופניה ביוונית, ומשמעותו “דלות הבשר" או באנגלית Poverty of the flesh. מדובר במצב של דלדול רקמת השריר, שמתבטא בירידה בתפקוד: ירידה ביכולת ההליכה, פגיעה בשיווי המשקל, חולשה, עייפות וירידה כללית בתפקוד היומיומי. אלה עשויים גם להעלות את הסיכון לנפילות, לשברים ולפגיעה בעצמאות. ויש מחקרים המעידים על סיכון מוגבר לתמותה.
הקבוצה פרסמה קריטריונים לאבחון סרקופניה, הכוללים שלושה מרכיבים עיקריים: ירידה במסת השריר, ירידה בכוח השרירים וירידה בביצועים פיזיים. לאבחנה דרושים שניים מתוך שלושה מרכיבים אלו.
על מנת להבין טוב יותר את משמעות סרקופניה והסיבות לה, נתחיל בהסבר קצר על מסת השריר. נהוג לחלק את רקמות גוף האדם לשני מרכיבים עיקריים: מסת השומן ומסת הגוף הרזה. מסת הגוף הרזה כוללת בתוכה את מסת השרירים.
אחוז מסת השריר בגוף משתנה מאדם לאדם, ולכן ייתכן שלשני אנשים במשקל זהה יהיה אחוז שונה משמעותית של מסת שריר. הגורמים המשפיעים הם תורשה, מגדר ופעילות גופנית. ככלל, אחוז מסת השרירים אצל נשים קטן מזה של גברים ביחס לרקמת השומן.
גורם נוסף הוא הגיל. במהלך תקופת הגדילה, מהינקות ועד הבגרות, משקלם של השרירים כמו גם השלד עולה. אך מגיל 30 מתחילה מגמה הפוכה של ירידה במסת השריר, שאת מקומה תופסת רקמת השומן.
בגיל מבוגר יש ירידה טבעית במסת השרירים ובכוח השרירים, שהיא ירידה טבעית כחלק מהזדקנות תקינה. איבוד זה מתרחש באופן הדרגתי עם השנים, אך הוא לא בהכרח משפיע על התפקוד היומיומי או איכות החיים.
סרקופניה, לעומת זאת, היא ירידה משמעותית יותר במסת השרירים ובכוח השרירים, שהיא מעבר למה שנחשב לנורמלי או צפוי בגיל המבוגר. זו תופעה שמתפתחת על רקע מחסור חמור במסת השרירים, לרוב עם ירידה בכוח וביכולת לבצע משימות בסיסיות. זו אינה תוצאה טבעית של הזדקנות, אלא תוצאה של שילוב בין כמה גורמים כמו תזונה לא מאוזנת, בעיקר מחסור בחלבון, היעדר פעילות גופנית, דלקת כרונית ועוד. החולשה המלווה סרקופניה יכולה להגדיל באופן דרמטי את הסיכון לנפילות בקרב מבוגרים.
בבדיקה גופנית, הצוות הרפואי מודד שינויים בהיקף הזרועות והירכיים כמדד למצב השרירים. להערכה תפקודית משתמשים במבחן Timed U and Go - TUG, הבודק את היכולת לקום מכיסא, ללכת 3 מטרים ולחזור; זמן ביצוע העולה על 10 שניות עשוי להצביע על דלדול שרירים וקושי בתפקוד היומיומי. במקרים המצריכים הערכה מדויקת יותר, ניתן להשתמש בבדיקות דימות כמו CT של הירך או בדיקת DEXA (המוכרת גם למדידת צפיפות העצם), המספקות מדידה מדויקת של מסת השריר וסיוע באבחון מתקדם של סרקופניה.
צריכה גבוהה של חלבון: בגיל השלישי יש נטייה לאכול פחות, ושינויים מטבוליים אצל מבוגרים גורמים לייצור מופחת של חלבון בשרירים, בהשוואה לצעירים הצורכים אותה כמות חלבון בתפריט. לכן יש צורך להגדיל את כמות החלבון בתפריט, ובמקרים מסוימים אף להיעזר בתוספי חלבון. חשוב להקפיד על חלבונים בכל ארוחה. מקורות עשירים בחלבון הם ביצים, חלב ומוצריו, דגים, בשר עוף ובקר וקטניות.
סטטוס ויטמין D חשוב גם הוא, שכן ויטמין זה, הנקרא גם “ויטמין אור השמש", נמצא לעיתים במינונים נמוכים אצל מבוגרים, במיוחד כשיש פחות חשיפה לשמש ו/או תזונה לא מגוונת. תוספת של ויטמין D לאנשים עם רמות נמוכות מסייעת לחיזוק כוח השרירים. מומלץ לבדוק את רמות ויטמין D ולהתאים את התוספים לפי הצורך.
פעילות גופנית: הטיפול בסרקופניה, בנוסף לתזונה, הוא פעילות גופנית. כדאי להתחיל בתוספת של תנועה לשגרה - לבחור במדרגות במקום במעלית, לרדת תחנה אחת לפני היעד בתחבורה הציבורית או להחנות רחוק את הרכב. מומלץ לצאת להליכה מהירה של כ־30 דקות, ולהוסיף אימוני התנגדות (כמו שכיבות סמיכה) כדי לחזק את כוח השריר, לשפר את היכולת התפקודית ולהאט את ההתדרדרות. רצוי להיעזר במאמן כושר, לפחות בהתחלה.
התרעות פיקוד העורף