עשור האחרון מדענים מגלים שחלקיקי פלסטיק זעירים, המכונים מיקרופלסטיק, נמצאים כמעט בכל מקום: מקרקעית האוקיינוס ועד לפסגת האוורסט, ממקורות המים שלנו ועד למערכות העיכול והדם האנושיות. מיקרופלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים, קטנים מ־5 מ"מ, שנוצרים מהתפרקות איטית של מוצרי פלסטיק בסביבה. הם נמצאים באוקיינוסים, במקורות מים מתוקים, באוויר, בקרקע, ולצערנו, גם במזון ובמי השתייה שלנו.
המקורות העיקריים שלהם במזון כוללים מזון מן הים כמו דגים ופירות ים שבלעו חלקיקי מיקרופלסטיק מהמים, מי שתייה ממקורות טבעיים וגם מים מבוקבקים, מלח ים שמופק ממקורות מים מזוהמים, אריזות מזון מפלסטיק שמתפרק ועובר למזון, במיוחד בחימום, ותהליכי ייצור מזון שבהם נעשה שימוש בציוד פלסטיק בתעשיית המזון.
המחקר על השפעות בריאותיות של מיקרופלסטיק באדם עדיין בשלבים מוקדמים מאוד, אך הממצאים הראשוניים ממחקרי מעבדה מעלים כמה סימני שאלה. מה שכבר ידוע הוא שמיקרופלסטיק נמצא בגוף האדם. מחקרים זיהו אותו בדם, בריאות, בשליה ואפילו במוח. במחקרי מעבדה בבעלי חיים שנחשפו למיקרופלסטיק נצפו שינויים במערכת החיסון והפרעות הורמונליות ודלקתיות.
עם זאת, מה שעדיין לא ברור הוא: מהי רמת החשיפה ה"בטוחה", ואם בכלל יש דבר כזה - רמת חשיפה בטוחה? מהן ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה למיקרופלסטיק לאורך עשרות שנים? והאם יש אפקט מצטבר לחשיפה לזיהומים סביבתיים אחרים? מחקר משנת 2023 מצא שחלקיקי מיקרופלסטיק יכולים לעבור את מחסום דם־מוח. מחקר אחר הראה נוכחות של מיקרופלסטיק בחלב אם, ומחקר נוסף הדגים כיצד מיקרופלסטיק יכול להשפיע על המיקרוביום במעי. נקודה מדאיגה במיוחד היא הכימיקלים הנלווים למיקרופלסטיק, כמו ביספנול A, פתאלטים, מעכבי בעירה ומתכות כבדות. כימיקלים אלה זוהו במחקרים קודמים כמשבשי פעילות הורמונלית וכחומרים בעלי פוטנציאל מסרטן.
בנוסף, מומלץ לסנן את מי השתייה. מסנני מים ביתיים איכותיים יכולים להפחית את כמות המיקרופלסטיק במי השתייה ב־60%־90%, בהתאם לסוג המסנן, ומומלץ לבחור מסננים עם יכולת סינון של חלקיקים ברמת מיקרון. גם המשרד להגנת הסביבה בארץ ממליץ להעדיף כלי מטבח מזכוכית, נירוסטה, קרמיקה או עץ, ובמקרה של שימוש בכלי פלסטיק, יש להימנע משימוש בכלים שרוטים או בלויים, שמהם משתחררים יותר חלקיקי פלסטיק כמו קופסאות, מגשיות או שקיות פלסטיק. ככל שהמזון ארוז יותר בחומרים פלסטיים, כך גדלה החשיפה למיקרופלסטיק.
מזון טרי הוא בדרך כלל אופציה בריאה יותר מסיבות רבות, וזו אחת מהן. ובכל מקרה, במהלך קניות, מומלץ לבחור בשקיות בד רב־פעמיות על פני שקיות פלסטיק חד־פעמיות. שקיות ניילון, גם אם הן דקות או מתכלות, עדיין תורמות לבעיית המיקרופלסטיק בסביבה.
מחקר של אוניברסיטת תל אביב, שפורסם ב"Marine Pollution Bulletin" בשנת 2021 מצא כי כ־70% מהדגים הנצרכים בישראל מכילים מיקרופלסטיק, עם רמות גבוהות במיוחד בדגים מהים התיכון בהשוואה לדגי בריכות. בזירה הציבורית נחקק בישראל חוק המטיל מס על שקיות פלסטיק, והמשרד להגנת הסביבה פרסם בשנת 2021 את “מפת הדרכים להפחתת פלסטיק חד־פעמי 2030־2021" שמטרתה להפחית ב־30% את צריכת הפלסטיק החד־פעמי בישראל עד שנת 2030.
המפתח, לפי המלצות ארגונים אלה, הוא בגישה מאוזנת: לנקוט צעדים סבירים להפחתת החשיפה למיקרופלסטיק, להישאר מעודכנים במחקר המתפתח ולתמוך בפתרונות ברמה המערכתית והגלובלית. כפי שמסכם דוח של המועצה האירופית לבטיחות מזון: “אי אפשר להימנע לחלוטין ממיקרופלסטיק בעולם המודרני, אבל ניתן להפחית את החשיפה באופן משמעותי. הצעד הראשון הוא מודעות והבנה".
התרעות פיקוד העורף