זו כאמור אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות הפוקדת כאחוז מאוכלוסיית העולם, ועל פי ההערכות כ-80 אלף ישראלים. היא מתבטאת בפרכוסים חוזרים הנגרמים בשל פגם בהולכה החשמלית במוח.
הסיבות לאפילפסיה עלולות להיות רבות כשהשכיחה בהן היא גנטית, אולם היא עלולה להתרחש גם בעקבות זיהומים, חשיפה לאלכוהול או סמים, גידולים, חבלת ראש, מחלות מטבוליות, שבץ מוחי או בעיה באיזון המלחים והסוכר.
אבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקת EEG בו מחובר המטופל לאלקטרודות על הקרקפת המבצעות רישום של גלי המוח. הטיפול בפרכוס כולל תרופות שונות הניתנות דרך הפה. כדי להפסיק פרכוס קיים, יש בדרך כלל צורך להזריק לחולה תרופה נוגדת פרכוסים לווריד.
אפילפסיה עשויה להיות מחלה שנמשכת כל החיים, אך הטיפול התרופתי המודרני מאפשר למרבית החולים להמשיך בחיים רגילים ולהזדקק לפחות תרופות לאורך זמן. אצל חולים שלא סובלים מפרכוסים במהלך תקופה של ארבע שנים לפחות עשוי הרופא להפסיק את הטיפול התרופתי כליל.