המעקב נמשך במשך שמונה שנים, ובמהלכו מתו כמעט 4,000 משתתפים. החוקרים מצאו כי בקרב אלו שהתאמנו לפחות 150 דקות בשבוע – גם אם ריכזו את הפעילות ביומיים בלבד – נרשמה ירידה של 32% בסיכון לתמותה כללית, 31% ירידה בתמותה ממחלות לב ו־21% ירידה בסיכון לתמותה מסרטן, בהשוואה למי שלא עמדו בהמלצות לפעילות גופנית.
בקרב המשתתפים שפיזרו את הפעילות לאורך כל ימות השבוע, נרשמו ירידות דומות – אך מעט נמוכות יותר: 26% ירידה בתמותה כללית, 24% ממחלות לב ו־13% מסרטן, לעומת אלו שלא התאמנו מספיק. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות – כלומר האפקט המגן של הפעילות דומה, בין אם נעשתה ביומיים ובין אם לאורך השבוע כולו. החוקרים מציינים שמרבית המשתתפים היו תושבי בריטניה וכ־97% מהם לבנים – ולכן יש צורך במחקרים נוספים שיכללו אוכלוסיות מגוונות יותר מבחינה אתנית, כדי לאמת את הממצאים ולהרחיב את תחולתם.
הוא ממשיך: "עם זאת, קיים סיכון מוגבר בזמן הפעילות עצמה אצל "ספורטאי סוף שבוע", הגבוה פי 2–3 לאירועים לבביים חריפים בהשוואה לפעילים סדירים. זה קורה מסיבות שונות, בין היתר בשל עצימות גבוהה יותר בניסיון להשלים את המנה השבועית בזמן קצר, וחסרה הסתגלות פיזיולוגית הדרגתית שמגינה על הלב. מומלץ לזכור שכל פעילות עדיפה על חוסר פעילות, אך יש להקפיד על חימום הדרגתי, הימנעות מעלייה פתאומית בעצימות ובעיקר בדיקות שגרתיות אצל קרדיולוג ספורט לשלילת מחלה סמויה".
התרעות פיקוד העורף