פרופ' רפי קרסו קיבל פנייה דחופה ממאזין מודאג - כך בחר להשיב

על לחצים וכדורים: האם הטיפול מתאים ללחץ שלפני מבחנים, למה מרגישים שכל דבר מחוספס, ואיך זה שהנשימה אינה מספקת? | פרופ' רפי קרסו עם התשובות לשאלות שלכם

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
פרופסור רפי קרסו
פרופסור רפי קרסו | צילום: רמי זרנגר

"בראש ובראשונה עליי לציין שאטנט הוא סם. זה ממש ספיד, אמפטמין, וכשלוקחים אמפטמין ואחר כך מפסיקים להשתמש בו, נכנסים לסוג של דאון. וזה חלק מהעניין. אגב, הביאי בחשבון שיכול מאוד להיות שלבנך אין ממש הפרעת קשב וריכוז, כי אנחנו יודעים שדווקא אנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב ומקבלים טיפול תרופתי מתמודדים עם הרבה פחות תופעות לוואי מאנשים שנוטלים את הכדורים הללו כשאין להם הפרעות קשב. זאת אומרת, שכל מי שייקח עכשיו אטנט או ריטלין בלי קשר לשאלה אם יש לו הפרעות קשב וריכוז או אין לו הפרעות קשב וריכוז, ירגיש יותר בטוח בעצמו, הרבה יותר ערני, אבל התגובה אחר כך משתנה. האם באמת עשו לו מבחנים וקבעו שיש לו הפרעת קשב וריכוז? אולי צריך להחליף את האטנט ולבקש ריטלין ישן וטוב, ולהתחיל ליטול אותו בכמות קטנה יותר.

"אני מטפל בהפרעות קשב אצל מבוגרים בלבד, ואני מציע להרבה מאוד אנשים להתחיל במינון נמוך יותר. מניסיוני, מינון נמוך יותר ממש עושה את העבודה. בינינו, הכל עניין של ניסוי וטעייה כי כל אחד מגיב לזה בצורה אחרת. אם הוא לוקח אטנט ואז מגיב ככה, אז או שהוא צריך ליטול את האטנט באופן קבוע, מה שאני לא כל כך אוהב אצל מבוגרים כי מתרגלים לזה, או שהוא צריך להוריד מינון, או לקחת דווקא ריטלין. אם הבן נלחץ לפני מבחנים תזכרי שעם אטנט הוא נלחץ עוד יותר – אולי כדאי לקחת תרופת הרגעה, שמורידה חרדה ולא מעייפת? הרופא שמטפל בו יצליח לאזן אותו ולהתאים לו תרופה מתאימה במינון מתאים".

"תחושה של חספוס וחולשה מוטורית מתאימות לבעיה במערכת העצבים. הדבר יכול לנבוע מבעיה בצוואר או מבעיה נוירולוגית שנקראת נוירופתיה. מה שצריך לעשות הוא ללכת לנוירולוג ולעשות בדיקה שנקראת EMG. אחרי הבירור אפשר יהיה להבין איך להקל עליך בהתאם למצבך הפיזי. בנוסף, אני ממליץ לעשות בדיקות דם לבלוטת התריס ולוויטמינים, בעיקר של B12".

"מה שאת מתארת הוא בדרך כלל סימן לבעיה ריאתית – שאין לך. אחרת היית חווה את זה כל הזמן, ולא פעמיים או שלוש ביום. מצבי מתח וחרדה מביאים הרבה פעמים למצב של חוסר יכולת לתפוס אוויר – אני צריך לנשום עמוק יותר כדי להרגיש טוב יותר. החרדה באה לידי ביטוי בתחושות גופניות כגון סחרחורות, חוסר יציבות וקוצר נשימה.

"כהתחלה, הייתי ממליץ לך לפנות לרופא ריאות שיפנה אותך לביצוע בדיקת נשיפה – ספירומטריה. הבדיקה מיועדת לבדוק את תפקודי הנשימה. אם הבדיקה תהיה תקינה, או בגבול התקין – אני אמליץ לך לבצע טסט לעצמך ולקחת במשך שלושה חודשים נוגד חרדה כמו פריזיום, ציפרלקס, לוסטרל. הרבה פעמים זה פותר את תחושות המתח והחרדה".

תגיות:
חרדה
/
ריטלין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף