הדרכים הפשוטות לשמירה על המוח המתנוון: מחקר חדש שכלל סקירה של עשרות מחקרים קודמים, מציגה מפת דרכים מוחשית לצמצום הסיכון למחלות מוח הקשורות לגיל – ובהן דמנציה, שבץ ודיכאון בגיל מבוגר. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Neurology, סקר 59 מחקרים קודמים וזיהה 17 גורמי סיכון עיקריים הניתנים לשינוי – אשר מופיעים לפחות בשתיים מתוך שלוש המחלות.
הממצאים הראו כי טיפול והתייחסות לאפילו אחד מהגורמים הללו יכולים להפחית את הסיכון לא רק למחלה אחת, אלא לכמה מהן במקביל. מדובר בגורמים הנוגעים לאורח החיים – כאלו שניתן להתמודד עימם בעזרת שינוי התנהגותי פשוט יחסית. בין הגורמים הבולטים שנמצאו: יתר לחץ דם, מחלת כליה חמורה, רמות סוכר גבוהות בצום, כולסטרול גבוה, שתיית אלכוהול, תזונה לא מאוזנת, ירידה בשמיעה, כאב כרוני, חוסר בפעילות גופנית, שינה לא איכותית, עישון, חוסר במעורבות חברתית ולחץ כרוני.
בנוסף, נכללו ברשימה גם גורמים פסיכו-חברתיים כמו תחושת מטרה בחיים – ממצא מעניין שמעיד על הקשר ההולך ומתחזק בין רווחה נפשית לתפקוד מוחי. לדבריהם של החוקרים, דווקא הפעילות הגופנית והמעורבות בפעילויות מנטליות כמו פתרון תשבצים או משחקי זיכרון – נמצאו מקושרות לסיכון נמוך יותר, אם כי ייתכן שהקשר הוא הפוך: כלומר, אנשים בריאים יותר פשוט מסוגלים לבצע פעילויות אלה.
דמנציה, הכוללת את מחלת אלצהיימר לצד מחלות מוח ניווניות אחרות, נחשבת היום לאחת מהבעיות הרפואיות הקשות והמורכבות ביותר במאה ה-21. מחקרים מראים כי מספר הסובלים מהמחלה צפוי להכפיל את עצמו בתוך שלושה עשורים. מדובר לא רק באובדן זיכרון – אלא בשיבוש כל מערכות החיים: קושי בניווט, בתקשורת, בשיפוט, ולעיתים גם בשינויים אישיותיים והתנהגותיים.
הזדקנות המוח מתבטאת לרוב בירידה הדרגתית בקשב, ריכוז, עיבוד מידע ומהירות חשיבה – אך לעיתים היא יכולה להאיץ בצורה דרמטית בעקבות מצבים רפואיים כרוניים, חוסר בפעילות, שינה ירודה או בידוד חברתי. כל אלו הופכים את המוח לפחות גמיש ופחות עמיד לשינויים פתאומיים כמו שבץ, פגיעות ראש או אפילו ניתוחים ותרופות.
"המחקרים מחזקים את מה שידענו, שניתן לעכב תהליכי הזדקנות גם של המוח באמצעות תחזוקה שוטפת" אומר ל"מעריב" ד"ר ליאור אונגר, סגן מנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי שיבא, "ממש כמו במנוע ברכב, גם במוח צריך לוודא שהדלק, במקרה זה הדם, זורם היטב ולכל מקום ולכן יש לטפל בכל גורמי הסיכון הקשורים לזרימת הדם התקינה לכל חלקי המוח כמו בפעילות גופנית תקינה".
עוד הוא אמר: "גם על זרימת החשמל במוח אנו יכולים להשפיע, בעיקר על ידי הקפדה על הגירויים שהמוח מקבל. טיפול בבעיות שמיעה וראייה הגורמת לגריעה של אותות חשובים, שמירה על גירוי תמידי של אזורי המוח השונים, בעיקר על ידי פעילות חברתית וקוגנטיבית תדירה, תשמור על סחף חשמלי תקין במוח לזמן ארוך ככל שניתן. כאשר מבינים שהמוח לא שונה מכל מכונה אחרת הדורשת הפעלה ותחזוקה, קל להבין את ממצאי המחקר, ובעיקר את הדרכים ליישמו ביום יום שלנו, ושל יקירנו המתבגרים".