הסכנה שלא מדברים עליה: מה אתם חייבים לדעת על מעכבי הבעירה שפוזרו

השריפה העצומה ממשיכה להשתולל באזורי ירושלים - והסכנה לא חלפה. מטוסי כיבוי שהוזנקו לפעולה פיזרו מעל האזור כמויות אדירות של חומרים מעכבי בעירה, שמצילים רכוש וחיים – אך עשויים לפגוע באזרחים החשופים להם

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
מטוס כיבוי אש ליד כפר אוריה
מטוס כיבוי אש ליד כפר אוריה | צילום: אנה קפלן, פלאש 90

מעכבי בעירה אינם מכבים את האש ישירות כמו מים, אלא נועדו להאט או לעצור את התפשטותה. הם פועלים באמצעות שינוי הכימיה של תהליך הבעירה: כאשר החומר נפגש עם אזור בוער או עם צמחייה שעשויה להתלקח, הוא יוצר שכבת בידוד שמונעת חמצן מהלהבות, מקרר את פני השטח ומפחית את טמפרטורת ההצתה.

חלק מהחומרים אף משחררים גזים אינרטיים שמחליפים את החמצן בסביבת האש. החומר האדמדם – לרוב מבוסס על פוספטים או מלחים – נצמד לעלים, אבנים וקרקע, נותר במקום גם לאחר שהמים התאדו, ויכול להגן על קווי אש במשך שעות ואף ימים. היעילות של מעכבי הבעירה גבוהה במיוחד בשטח פתוח עם צמחייה יבשה, והם מהווים כלי מרכזי ביצירת קווי הגנה או בידוד לפני שהאש מגיעה למוקדים רגישים כמו יישובים ובתי ספר.

אלא שמאחורי יעילותם המבצעית של אותם חומרים, מסתתרת גם שורת סיכונים רפואיים. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו אזהרה לציבור מפני מגע עם התכשיר האדמדם שפוזר באזורי השריפה. מדובר בחומר שבשימוש מזה כחמש שנים בטייסת הכיבוי של מערך כיבוי האש, ואינו מסווג כבעל רעילות גבוהה – אך בהחלט עלול לגרום לגירוי עיניים, תגובות אלרגיות ואף קשיי נשימה, במיוחד באוכלוסיות רגישות.

מקרים קודמים הוכיחו כי החשש איננו תיאורטי. במהלך השריפה בכרמל בשנת 2010 נפגעו שלושה בני אדם – שני כבאים ואזרח – בעקבות חשיפה לחומר Fire Trol - תכשיר מבוסס אלומיניום פוספט. החומר, ברגע שהוא חודר למערכת הנשימה, עלול לעורר תגובה דלקתית, קוצר נשימה, שיעול מתמשך ולעיתים גם כאבים בחזה.

הסכנה הבריאותית גבוהה במיוחד בקרב חולי אסתמה, אנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות, נשים בהריון, קשישים, וחולים קרדיווסקולריים. גם ילדים, הנוטים לשחק במשטחים פתוחים, עלולים להיחשף לשאריות חומר על הקרקע – אף לאחר דעיכת הלהבות.

התושבים באזור צריכים להימנע ככל הניתן משהייה בחוץ באזורים שנפגעו. מומלץ לסגור את החלונות, להימנע מפעילות גופנית בחוץ, ולחבוש מסכה אם יוצאים מהבית. במקרה של חשיפה ישירה לחומר – יש לגרד אותו מהעור ולשטוף במים זורמים. תסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול, צריבה בעיניים או כאבים בחזה מחייבים פנייה מיידית לבדיקה רפואית.

לצד הנפגעים הישירים מהאש והעשן, יידרש כעת גם ניטור סביבתי של השטח, בדגש על גני ילדים, מתקני משחקים, שדות פתוחים ואזורים אליהם עלול להגיע הציבור שלא ביודעין. החשש הוא כי גם לאחר סיום פעולות הכיבוי, נוכחות החומר תמשיך לגרום לחשיפה מצטברת, במיוחד בשכבות רגישות באוכלוסייה.

תגיות:
שריפה בירושלים
/
כיבוי והצלה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף