ד"ר פרישמן וד"ר דותן הסבירו כי יש להבחין בין מזון מעובד למזון אולטרה-מעובד. מזון מעובד, כמו כל תבשיל ביתי, הוא תוצר של שינוי צורת המזון המקורית — למשל בישול אורז או אפיית לחם. מזון כזה איננו בהכרח בעייתי. לעומתו, מזון אולטרה-מעובד כולל רכיבים תעשייתיים שאינם קיימים במטבח הביתי, כמו תוספים מסדרת E, חומרים משמרים, צבעי מאכל מלאכותיים, מייצבים ומתחלבים. כל אלה נועדו לשפר את טעם המוצר, את מרקמו ואת אורך חיי המדף שלו. לפי ההסבר, סימני E עם מספר לא מזוהה כמו E412 מעידים לרוב על רכיב לא טבעי. תוספים שמקורם טבעי כמו צבע מסלק או ויטמין C יסומנו לרוב עם פירוט לצידם, כך שהיעדר הפירוט מהווה תמרור אזהרה.
עוד אמרו כי בימינו קשה לצרוך תזונה נטולת מזון אולטרה-מעובד לחלוטין, אך הדגש צריך להיות על צריכה מאוזנת. הן המליצו להכין בבית מנות שמבוססות על רכיבים טבעיים — בשר רזה, קטניות, ירקות ודגנים מלאים. גם מזונות שילדים אוהבים, כמו המבורגר או חומוס, ניתן להכין בבית בריא יותר, ללא חומרים משמרים או תוספים תעשייתיים. שילוב תכנון מראש, כמו הקפאת מנות מוכנות מראש, יכול להקל על שמירה על תזונה איכותית גם באורח חיים עמוס.
בדיון על תוויות המזון, ד"ר פרישמן וד"ר דותן הסבירו את ההבדל בין רשימת הרכיבים לבין טבלת הערכים התזונתיים. בעוד שהרכיבים מפרטים מה בדיוק נכנס למוצר, הערכים מציינים את כמות הקלוריות, החלבון, הפחמימות, השומן, הסוכר והנתרן - לרוב ל־100 גרם, ולעיתים גם למנה. דגש מיוחד הושם על כך שכדאי לבדוק מהי מנת הצריכה בפועל, שכן חטיף קטן למשל עשוי להכיל ערכים ל־100 גרם, אף שבפועל נשקל רק 40 גרם או להפך.
עוד הסבירו כי קלוריה היא יחידת מידה לאנרגיה. פחמימות וחלבונים מספקים 4 קלוריות לגרם, ואילו שומן מספק 9 קלוריות לגרם. יחד עם זאת, לא כל הקלוריות שוות. לדוגמה, שומנים בריאים — כמו שמן זית, אגוזים לא קלויים, אבוקדו ודגים — מספקים יתרונות תזונתיים משמעותיים, תורמים לתחושת שובע ונקשרים לתזונה ים-תיכונית שמפחיתה תחלואה. לעומת זאת, שומנים רוויים המצויים בבשרים שמנים, גבינות שמנות ומוצרי מאפה תעשייתיים, נקשרים לעלייה ברמות הטריגליצרידים והכולסטרול הרע (LDL) ולהיווצרות טרשת עורקים, כבד שומני, ואפילו שחמת וסרטן כבד.
ד"ר פרישמן וד"ר דותן ציינו כי מזון ביתי אינו בהכרח בריא יותר, אם הוא מבוסס על מרגרינה, סוכר וקמח לבן. אולם, בהשוואה למזון תעשייתי עתיר תוספים, הוא לרוב עדיף. לשם כך, מומלץ להכין בבית ארוחות מאוזנות הכוללות ירקות, פחמימות מורכבות וחלבון איכותי. לדוגמה, חביתה מביצה אחת בתוספת שלושה חלבונים יכולה לשמש כמנה עשירה ובריאה לחלבון בערב.
במענה לשאלה על אחוזי השומן במוצרי חלב, ד"ר פרישמן וד"ר דותן הסבירו כי חלב בקר מכיל במקור כ־3.7% שומן, וכאשר מדללים אותו ל־1%, מדוללות גם כמויות הסידן והחלבון. לכן אין צורך להעדיף דווקא חלב רזה. גם עבור אנשים עם סוכרת, חלב של 3% שומן עשוי להיות עדיף במקרים מסוימים, משום ששילוב שומן עם פחמימה מאט את ספיגתה לדם. לגבי מוצרי חלב דלי לקטוז, צוין כי הם עשויים להקל על תסמינים של כאבי בטן, גזים או שלשולים בקרב הסובלים מאי סבילות ללקטוז, אך אין להם יתרון לאנשים שאינם סובלים מהבעיה.
גם סיבים תזונתיים עמדו במרכז הדיון. הסיבים, מסייעים בפעילות תקינה של מערכת העיכול, תורמים להתרבות החיידקים הטובים במעי, ומשפיעים על הבריאות הכללית. עבור אנשים הסובלים מכאבי בטן, נפיחות או תסמונת המעי הרגיש, ההמלצה היא להיוועץ בדיאטנית גסטרו ולבחור בסוג סיבים ובאופן הכנתם שמתאימים להם — למשל ירקות מבושלים ולא נאים.
השיחה נגעה גם לשימוש בשמן במטבח הביתי, במיוחד בעדות שמרבות לבשל בשמן רב. ד"ר פרישמן וד"ר דותן ציינו כי רבים כבר שינו את הרגליהם והחלו להפחית בכמויות, אך הדגישו שגם כאן, ניתן להתאים את אופן ההכנה ולבחור בשומנים איכותיים.
לסיום הדגישו ד"ר פרישמן וד"ר דותן את החשיבות שבהבנת תוויות המזון — הן מבחינת רשימת הרכיבים והן מבחינת הערכים התזונתיים. סימוני האזהרה של משרד הבריאות ("מכיל כמות גבוהה של סוכר/שומן/נתרן") אכן גרמו לשינוי תודעתי בקרב הצרכנים, וכיום רבים משתדלים לבחור במוצרים עם תוויות ירוקות. עם זאת, כדאי לדעת שגם מוצרים כמו לחם מלא עשויים להכיל בפועל בעיקר קמח לבן עם תוספת קטנה של דגנים, ולכן מומלץ תמיד לבדוק את רשימת הרכיבים ולהעדיף מוצרים המבוססים על רכיבים טבעיים ובריאים.
התרעות פיקוד העורף