הם רק בני 20 פלוס, אבל מול המראה מגלים שבקודקוד, בצדעיים, לפעמים אפילו בגבות – מופיעה לא רק נשירת שיער עד הקרחה, אלא השערות שנותרו – הופכות לבנות או אפורות. תופעת שיער השיבה המוקדמת הפכה לשיחת היום גם בישראל, במיוחד בקרב גברים צעירים אך לא רק. ברשתות החברתיות, במיוחד בטיקטוק ובאינסטגרם, צעירים משתפים תהיות: האם אני חולה? האם מדובר בנזק בלתי הפיך? והכי חשוב – האם יש מה לעשות?
אם בעבר הופעת שיער לבן נחשבה לסממן גיל או חוכמה, היום היא נתפסת לא אחת כסמל להזנחה, עייפות, סטרס או אפילו מחלה. אלא שבניגוד לקמטים או דלדול שיער, לשיבה המוקדמת אין קוסמטיקה מתקנת יעילה. צביעת שיער היא פתרון זמני בלבד, ולעיתים אף מחמירה את תחושת המבוכה.
אז מדוע צעירים בישראל , גם כאלה שמקפידים על אורח חיים בריא – מתחילים להלבין כבר בעשור השלישי לחייהם? מתברר שהתשובה מורכבת הרבה יותר מכפי שנדמה, ומשלבת גנטיקה, סטרס, תזונה לקויה, הורמונים ולעיתים גם נזק חמצוני שנוצר מתהליכים סביבתיים או הרגלים אישיים.
צבע השיער, בדיוק כמו צבע העיניים או העור, נקבע על ידי הפיגמנט מלנין – פיגמנט חום־שחור או צהבהב־אדמדם שמיוצר בתאי המלנוציטים. אותם תאים נמצאים בזקיק השערה, ומשחררים מלנין שנקלט בקורטקס (קליפת השערה) בזמן צמיחתה. ישנם שני סוגים עיקריים של מלנין: אאומלנין, האחראי לגוונים חומים ושחורים, ו־פאומלנין, שיוצר גוונים אדמדמים וצהובים.
השילוב בין שניהם, בכמויות שונות, הוא שיוצר את כל ספקטרום צבעי השיער. ככל שכמות המלנין גבוהה יותר, כך השיער כהה יותר. ברגע שהמלנוציטים מפסיקים לתפקד – תהליך שנקרא דפיגמנטציה – השערה צומחת ללא צבע ונהיית לבנה או אפורה (תוצאה של תמהיל שערות כהות ולבנות).
בגיל מבוגר, אובדן המלנוציטים נחשב חלק טבעי מהזדקנות. אך כאשר התהליך מתרחש בגיל צעיר – לפני גיל 25 בקווקזים, או לפני גיל 30 באפריקאים – מדובר בתופעה הנחשבת לשיבה מוקדמת (.
הסטרס והקורונה השפיעו?
ומה לגבי הקורונה? בתחילת מגפת הקורונה תועדו לא מעט מקרים של נשירת שיער חריפה בקרב חולים שהחלימו, תופעה שנקראת telogen effluvium . הסיבה לכך היא מעבר מואץ של זקיקי השיער משלב הצמיחה לשלב המנוחה בעקבות עומס פיזיולוגי. אבל האם COVID-19 גורמת גם לשיער שיבה?
סקירה מקיפה שפורסמה ב־Journal of the American Academy of Dermatology העלתה שהופעה פתאומית של שיער לבן תועדה במקרים נדירים בלבד אחרי ההדבקה, וכי אין בינתיים ראיות משכנעות לקשר ישיר בין הקורונה לבין שיבה מוקדמת. עם זאת, החרדה שנלווית למגפה, האובדן החברתי, הפחד התמידי והבידודים – כל אלה בהחלט עשויים לתרום להאצת הלבנה.
המערכת ההורמונלית משפיעה
המערכת האנדוקרינית – ובראשה בלוטת התריס משפיעה רבות על חילוף החומרים של העור, הציפורניים והשיער. תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להוביל לא רק לעייפות, דכדוך או עלייה במשקל, אלא גם לשינויים בצבע השיער, כולל שיבה מוקדמת.
גם חסרים בוויטמין B12 או חומצה פולית, אנמיה או מצבים אוטואימוניים כמו ויטיליגו (שמאופיין באובדן פיגמנט בעור) עלולים לגרום להלבנת שיער. חשוב לציין שמקרים אלה נדירים יחסית, ומאובחנים לרוב בבדיקות דם פשוטות. כאשר מדובר בתהליך מתמשך שאינו מלווה בתסמינים אחרים – הסיכוי שמדובר בבעיה הורמונלית או פתולוגית הוא קטן.
ומה לגבי תזונה והרגלים יומיומיים? מחקרים מ־International Journal of Trichology ומ־SkinMed Journal מצאו קשר ברור בין חסר במינרלים וויטמינים כמו אבץ, ברזל, ויטמין D, B12 ונחושת לבין האצה בהלבנת שיער. תזונה מתועשת, טבעונות לא מאוזנת, תזונה דלה בחלבון, או חסר שיטתי בירקות ירוקים – כל אלה פוגעים באספקת נוגדי חמצון חיוניים לתאי המלנין.
גם עישון, כן, שוב הוא - תועד כגורם מובהק לשיער שיבה מוקדם. בניסוי בקרב 1,000 צעירים בטורקיה נמצא כי מעשנים היו בסיכון גבוה פי 2.5 לפתח שיער לבן בגיל מוקדם לעומת לא־מעשנים, ככל הנראה בגלל נזק חמצוני הנגרם לתאים עקב חדירת רדיקלים חופשיים.
אז מה אפשר לעשות?
תופעת שיער שיבה בגיל צעיר אם כן איננה תוצר של מגפה או של תזונה בלבד, אלא של שורה של גורמים גנטיים, סביבתיים, התנהגותיים ומטבוליים. למרות ההתקדמות המחקרית, פתרון כולל עדיין אין, אך יש בהחלט מה לבדוק ולשפר באורח החיים. השערות הלבנות אינן מסמלות כישלון – אלא אולי סימן לצורך בהאטה, הקשבה לגוף, או בדיקה רפואית. ובינתיים, עד שתימצא התרופה, כדאי לזכור שגם שיער שיבה יכול להיות יפה, מושך – ואפילו אופנתי.
התרעות פיקוד העורף