ג'ונגל בכל לגימה: מה באמת שותה מי שלא שוטף את הבקבוק הרב פעמי מדי יום

בקבוקי השתייה הרב פעמיים הפכו לפריט חובה – במשרד, בלימודים ובחדר הכושר. אבל מה מסתתר בתוכם כשאנחנו מתעצלים לשטוף אותם? מחקרים עדכניים מצאו: מושבות של חיידקים מסוכנים, פטריות, ולעיתים גם הפרשות גוף

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
בקבוק רב פעמי. חיידקים ופטריות
בקבוק רב פעמי. חיידקים ופטריות | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

בקבוק השתייה הרב פעמי, שהפך בשנים האחרונות למוצר נלווה קבוע אצל ישראלים רבים, מתיימר לשמור על הסביבה ועל הבריאות. אלא שבפועל, דווקא השימוש השכיח בו ללא ניקוי מתאים, עלול להפוך אותו למוקד זיהום מסוכן. לפי בדיקות מעבדה שנערכו במספר מחקרים מובילים, חיידקים שנמצאו בבקבוקים שלא נשטפו במשך יום אחד בלבד, כללו לא רק מושבות של חיידקים סביבתיים אלא גם חיידקים ממקור אנושי, חלקם ממערכת העיכול והשתן.

בדיקה שבוצעה עבור אתר הבריאות האמריקני Treadmill Reviews שכללה 12 בקבוקי ספורט רב פעמיים של מתאמנים קבועים, מצאה שממוצע ריכוז החיידקים בכל בקבוק עמד על יותר מ־300,000 יחידות מושבה (CFU) לסנטימטר מרובע – מספר הגבוה פי כמה מאלו שנמצאו על מושבי אסלה. בבקבוקי סחיטה (squeeze bottles) נמצאו חיידקים בממוצע גבוה במיוחד, ואחריהם בבקבוקי פיה ומנגנון קש.

לפי מאמר שפורסם במגזין המדעי Journal of Exercise Physiology Online, חיידקים מהסוג E. coli, Staphylococcus aureus ו-Candida albicans הם בין הנפוצים ביותר בבקבוקי ספורט שלא עוברים חיטוי יומיומי. חיידקים אלה נקשרים לדלקות במערכת העיכול, שלשולים, זיהומים בעור ולעיתים אף סיכון למערכת השתן, במיוחד בקרב ילדים, קשישים וחולי מערכת חיסונית מוחלשת.

ג'ונגל בכל לגימה
ג'ונגל בכל לגימה | צילום: מעריב אונליין

עוד מצאו החוקרים: מרבית החיידקים הגיעו לא מהמים עצמם אלא מהמגע עם הפה, מהידיים או ממשטחי עבודה ומכונים מזוהמים. הבקבוק הופך למעשה ל"תרמוס" חם ולח – סביבה אידאלית לשגשוג בקטריות ופטריות. השארת הבקבוק ברכב או בשמש מחריפה את התופעה והופכת אותו לדגרת חיידקים מואצת.

מומחים בארה"ב עוד הזהירו מפני הזנחת ניקוי בקבוקי שתייה. לפי המומחים, אי שטיפת בקבוק במשך יותר מ־24 שעות עשויה להוביל ליצירת ביופילם – שכבת חיידקים שקשה מאוד להסיר, גם באמצעות שטיפה רגילה. ביופילם כזה נצמד לדפנות הפנימיים של הבקבוק ועלול לעבור למים בשתייה. במקרים נדירים אך מתועדים, הוא אף הוביל להרעלות קיבה ומעיים ולצורך בטיפול רפואי.

לפי המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, גם בקבוקים שנשטפים אך לא מתייבשים כראוי מהווים סיכון. הרטיבות מהווה קרקע פורייה לחיידקים, ופטריות מהסוג אספרגילוס ופניציליום עולות להתפתח תוך שעות. במקרים מסוימים תועדו פטריות בעלות פיגמנט ירקרק או שחור שנראו לעין רק לאחר מספר ימים – בשלב שבו המים כבר מזוהמים לחלוטין.

ולמרות שכל אלה נשמעים מבהילים, הסכנה העיקרית טמונה ברגילות: הרוב המכריע של המשתמשים בבקבוקים רב פעמיים מודים שאינם שוטפים את הבקבוק כל יום. מחקר של Harris Interactive  בארה"ב מצא כי יותר מ־60% מהאנשים משתמשים באותו בקבוק במשך ימים מבלי לשטוף אותו כלל. חלקם אף לא מנקים את הפיה או את הקש, בהם מצטברים יותר חיידקים מבכל מקום אחר בבקבוק.

אז איך שוטפים נכון? ההמלצה הברורה של מומחי הבריאות היא לשטוף את הבקבוק מדי יום, בעזרת מים חמים וסבון. לפחות אחת לשבוע, מומלץ לחטא את הבקבוק עם מים רותחים או להשרות אותו בתמיסה של חומץ לבן ומים. גם הברשה בעזרת מברשת לבקבוקים או מברשת שיניים ישנה חשובה מאוד כדי להגיע לפינות ולפיות הקשות לניקוי. חשוב לא פחות: להשאיר את הבקבוק להתייבש הפוך באוויר הפתוח, ולא להחזירו מיד לתיק או לארון. זאת משום שפטריות וחיידקים זקוקים ללחות כדי לשגשג, ומעט מים בבקבוק – קרקע להתפתחות תרביות.

הבקבוק הרב פעמי אולי חוסך כסף ושומר על כדור הארץ, אבל הוא גם עלול לשמש כלי להפצת חיידקים ופטריות שלאדם הבריא אולי יגרמו לתסמינים לא קריטיים, אבל לאנשים במצבי סיכון עלולים להוות סכנה ממשית. אם לא מקפידים לשטוף אותו בקפדנות ולייבש לחלוטין בכל יום. מי שלא שוטף, לא שותה מים – אלא שותה את הלכלוך של אתמול.

תגיות:
בריאות
/
שתייה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף