צליאק, או בשמה העברי כרסת, היא מחלה אוטואימונית כרונית שבה הגוף תוקף את עצמו בתגובה לגלוטן, חלבון המצוי בדגנים כמו חיטה, שעורה ושיפון. אצל חולי צליאק, חשיפה לגלוטן גורמת לפגיעה ברירית המעי הדק ולהרס הסיסים, מבנים מיקרוסקופיים שאחראים לספיגת רכיבי תזונה חיוניים. הפגיעה בספיגה מובילה לתסמינים מגוונים ולעיתים אף לסיבוכים חמורים.
המחלה מכונה "מחלת אלף הפנים" כיוון שהתסמינים שלה משתנים בין חולה לחולה, ולעיתים המחלה כלל אינה מתבטאת בתסמינים קלאסיים של כאבי בטן או שלשולים. בין התסמינים האפשריים ניתן למצוא עייפות כרונית, ירידה במשקל, עצירות, גזים, אנמיה מחוסר ברזל, חולשה, כאבי ראש, נשירת שיער, דיכאון, בעיות קשב וריכוז, בעיות בהתפתחות אצל ילדים, הפרעות פוריות, אוסטאופורוזיס, הפרעה בתפקודי כבד, ואף סיכון מוגבר לסרטן המעי במקרים שאינם מטופלים לאורך זמן.
חולים מסוימים מאובחנים רק לאחר בדיקות שנעשו בשל תסמין עקיף כמו שבר פתאומי בעצם או אנמיה ממושכת, ולעיתים המחלה מתגלה באקראי בבני משפחה של חולים מאובחנים.
כיצד מאבחנים
האבחנה נעשית בדרך כלל בשני שלבים. תחילה מבוצעת בדיקת דם לאיתור נוגדנים לגלוטן, כאשר המטופל ממשיך לצרוך מזונות המכילים גלוטן. אם תוצאות הבדיקה מצביעות על חשד למחלה, מבוצעת ביופסיה של המעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה כדי לאשר את האבחנה. בחלק מהמקרים נערכת גם בדיקה גנטית מסוג HLA-DQ2 או HLA-DQ8 בעיקר כאשר הבדיקות הקודמות אינן חד משמעיות או כאשר מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של חולה מאובחן.
אין כיום תרופה המרפאת את הצליאק, והטיפול היחיד הוא תזונה קפדנית נטולת גלוטן לכל החיים. ההקפדה הכרחית גם במינונים זעירים של גלוטן, שכן כל חשיפה עלולה לגרום להחמרה ולנזק ארוך טווח. מזונות שיש להימנע מהם כוללים לחם, פסטה, עוגות, דגני בוקר, קוסקוס, בירה, קרקרים, ומוצרים מעובדים רבים שבהם עלולים להימצא שאריות גלוטן. מנגד, ניתן לצרוך בבטחה ירקות, פירות, ביצים, קטניות, בשר, דגים, מוצרי חלב, אורז, תירס, קינואה, וחטיפים ייעודיים ללא גלוטן.
המודעות לצליאק נמצאת במגמת עלייה, ובשנים האחרונות גדל היצע המוצרים נטולי הגלוטן בסופרמרקטים, במסעדות ובמוסדות ציבוריים. עמותות חולי הצליאק בישראל ובעולם פועלות להנגשת מידע ולקידום רגולציה, כולל סימון ברור של מוצרים ופרסום אזהרות על חשש לזיהום צולב. אף שהמחלה מלווה את החולה כל חייו, אורח חיים נטול גלוטן מאפשר שיפור משמעותי באיכות החיים, חידוש ספיגת המזון ונסיגה של מרבית התסמינים.
בתוך כך, מתבצעים בעולם מחקרים לפיתוח טיפולים חדשניים. אחת מהגישות המבטיחות כוללת תרופות אנזימטיות שמפרקות את הגלוטן במערכת העיכול ומונעות את הפגיעה במעי הדק. תרופה אחת בשם latiglutenase נמצאת בשלב ניסויים קליניים מתקדם, אם כי טרם אושרה לשימוש. מחקרים אחרים בוחנים אפשרות לחיסון ייעודי נגד המחלה או לשימוש בכלים של הנדסה גנטית כדי למנוע את תגובת היתר של מערכת החיסון.
אם לקיתם באחד מרשימת תסמינים הרבים של המחלה, תוכלו לבקש מהרופא בדיקת דם לאבחון צליאק. מדובר כאמור בבדיקה פשוטה ומדוייקת, שעשויה להוביל לשינוי דרמטי באיכות החיים שלכם, רק בגלל הגלוטן.
התרעות פיקוד העורף