שירות צבאי קרבי, שנחשב לרוב כסמל לנחישות, כושר ומסירות למדינה, עשוי לגבות במקרים נדירים מחיר בריאותי כבד: מחקר ישראלי חדש וראשון מסוגו מצא כי יוצאי צבא ששירתו בתפקידים קרביים חשופים לסיכון מוגבר לחלות במחלת ניוון השרירים ALS חשוכת המרפא. החוקרים מצביעים על כך שהשירות הקרבי, ובמיוחד השתתפות בלחימה פעילה, מהווים גורם סיכון משמעותי להתפתחות המחלה, בפרט בקרב נשים לוחמות.
מחלת ה-ALS בה לוקים כמה מאות חולים בישראל, גורמת להרס הדרגתי של תאי העצב המוטוריים במוח ובעמוד השדרה. כתוצאה מכך נפגעת יכולת התנועה של השרירים הרצוניים, והחולה סובל מהיחלשות מתקדמת בגפיים, קשיי בליעה ודיבור, ובשלבים מתקדמים גם מקושי בנשימה. עם הזמן, המחלה מובילה לשיתוק מלא, כאשר התודעה נותרת לרוב תקינה. הגיל הממוצע לאבחון הוא סביב 60, אך ישנם גם מקרים צעירים יותר. תוחלת החיים הממוצעת מרגע האבחון היא בין שנתיים לחמש שנים, אם כי קיימים גם מקרים נדירים של הישרדות ארוכת שנים, כמו אצל המדען סטיבן הוקינג. כיום אין טיפול שמרפא את המחלה, אך תרופות חדשות מצליחות לעכב את קצב ההידרדרות במידה מסוימת.
את המחקר ערכו פרופ' אסף הוניג, פרופ' מרק גוטקין, ד"ר רועי דיין, ד"ר אמיר כנעני ופרופ' חגי לוין. המידע התבסס על נתוני רשומות צה"ל אודות 191 חולי ALS שאובחנו באופן ודאי או סביר, אליהם הושוותה קבוצת ביקורת של 1,910 יוצאי צבא תואמי גיל ומין. ההיסטוריה הצבאית של כל אחד מהחולים אומתה, וכשליש מהנתונים אושרו באופן עצמאי מול מאגרי המידע בצה"ל.
מהממצאים עלה כי שיעור הלוחמים בקבוצת החולים היה גבוה באופן משמעותי: 28.9% מהם שירתו כלוחמי חי"ר לעומת 12.6% בלבד בקבוצת הביקורת. גם בקרב מי ששירתו בתפקידים קרביים שלא בחי"ר נצפתה עלייה (17.1% לעומת 10.1%). אחד הממצאים הדרמטיים ביותר נגע להכשרת צניחה: 10.5% מחולי ה-ALS עברו קורס צניחה לעומת 1.1% בקבוצת הביקורת.
לצד ההיסטוריה הצבאית נבחנו גם משתנים דמוגרפיים וחברתיים: חולי ALS נטו להגיע יותר מאפריקה ומזרח אירופה, ובממוצע היו בעלי השכלה גבוהה יותר. החוקרים השתמשו בניתוח סטטיסטי רב משתנים כדי לנטרל השפעות של משתני רקע כגון השכלה, ארץ לידה ומוצא. גם לאחר ההתאמה, נמצא כי שירות קרבי העלה את הסיכון לחלות בשיעור של פי 2.5.
אחת התגליות המפתיעות ביותר של המחקר הייתה הסיכון החריג בקרב נשים לוחמות: אצל נשים ששירתו בתפקידים קרביים, הסיכון היה גבוה פי 22 לעומת נשים שלא שירתו כלוחמות. עם זאת מספר הנבדקות היה קטן מכדי להגיע למסקנה חד משמעית על הקשר למחלה.
לדברי החוקרים, המנגנון הקושר בין שירות קרבי למחלת ה-ALS עדיין אינו מובן במלואו, אך קיימות מספר השערות. הראשונה היא שהמאמץ הגופני הקיצוני של הלחימה, בעיקר בלוחמת חי"ר, מוביל לתגובות דלקתיות, נזק עצבי ולחץ מוגבר על מערכות העצבים. מחקרים קודמים העלו את האפשרות שמאמץ קיצוני עשוי לגרום לשינויים בביטוי גנים.
השערה נוספת נוגעת לטראומות גופניות שחווים לוחמים, ובהם פגיעות ראש, זעזועי מוח, פציעות גפיים ופגיעות בעמוד השדרה. טראומות חוזרות ונשנות לאורך השירות הקרבי, בין אם באימונים, צניחות או קרבות, עלולות לגרום לפגיעות במערכת העצבים המרכזית ולשמש כזרז להתפתחות המחלה. מחקרים שנערכו בבעלי חיים ובבני אדם תומכים בהשערה זו, אם כי הקשר עדיין שנוי במחלוקת בקהילה המדעית.
"הממצאים מהווים פריצת דרך בהבנת הקשרים בין השירות הצבאי לבין מחלות ניווניות" אומר למעריב הפרופ' חגי לוין, "תוצאות המחקר עשויות לשפוך אור אוכלוסיות צבאיות ברחבי העולם ולהוביל לתוכניות מחקר ואולי גם למניעה. מחלת ALS היא חשוכת מרפא, וכיום אין לה טיפול שמרפא או עוצר את התקדמותה. איתור גורמי סיכון מהותיים, כמו שירות קרבי, עשוי להוביל בעתיד לפיתוח אמצעי ניטור מוקדמים ובתקווה גם לטיפולים מונעים. הממצאים מחייבים ערנות גבוהה מצד מערכת הבריאות לאוכלוסיית יוצאי הקרב, במיוחד אלו שלקחו חלק פעיל בלחימה, ולעקוב אחר סימנים מוקדמים למחלת ניוון שרירים".
"בקרב הנבדקים החולים שלנו מצאנו שיעור גבוה של בעלי עבר קרבי" אומר פרופ' מרק גוטקין, מומחה לנוירולוגיה מהמרכז הרפואי הדסה שעמד בראש צוות החוקרים. "עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהשירות הקרבי עצמו הוא גורם ל-ALS, או אפילו שחיילים קרביים לשעבר חיים פחות שנים, משום שהכושר הגופני הקיצוני הנדרש מהם כנראה מעניק להם יתרונות בריאותיים למערכות אחרות בגוף כמו מערכת הלב וכלי הדם. הדבר החשוב כעת הוא להבין מדוע הקשר הזה לשירות קרבי קיים, ולאתר גורמי סיכון שניתן לשנות. זיהוי כזה עשוי לאפשר פיתוח של כלים למעקב מוקדם, ואולי אף של טיפולים מונעים בעתיד".