על פי ההערכות, ה־FDA תדרוש מעתה מחברות התרופות לספק הוכחות קליניות ברמה גבוהה יותר לחיסונים חדשים. רק לאוכלוסיות בסיכון יאושרו חיסונים בהתבסס על מחקרי מעבדה קטנים יותר, המוכיחים יצירת נוגדנים בגוף - תהליך המכונה "מחקרי גישור חיסוני". לעומת זאת, חיסונים לאוכלוסייה הכללית יאושרו רק לאחר ניסויים מבוקרים וארוכי טווח מול פלצבו, שיציגו תועלת ממשית במניעת תחלואה.
ההחלטה מקרבת את ארה"ב למדיניות שכבר ננקטת במדינות כמו קנדה, בריטניה ואוסטרליה, שם ממליצים על חיסון בעיקר לקבוצות הסיכון. אך היא מעוררת ביקורת חריפה מצד חלק מהמומחים האמריקאים, שחוששים מהשלכות רחבות יותר.
המדיניות החדשה מעלה שאלות רבות על עתיד המאבק בקורונה, על ההגדרה המשתנה של סיכון, ועל הדרכים לשמירה על בריאות הציבור גם בעידן שבו המחלה כבר לא נתפסת כאיום המרכזי. מה שבטוח - עידן החיסונים ההמוניים נראה קרוב לסיום, לפחות בארצות הברית. ומה בישראל? משרד הבריאות נוהג לעקוב ולפעול על פי החלטות ה-FDA שלרוב נחשבות מחמירות בשנתיים האחרונות המשרד לא המליץ על התחסנות גורפת נגד קורונה, בצל רמת תחלואה נמוכה יחסית של המחלה שנראית לעת עתה מאחורינו. עם זאת, ייתכן שהתפרצות מחודשת תשנה את הקערה על פיה, ותוביל שוב את ישראל למבצע חיסונים המוני.
התרעות פיקוד העורף