מיופיה היא מצב רפואי שבו הראייה לרחוק נפגעת. אנשים קצרי ראייה מסוגלים לראות בברור עצמים קרובים, אך עצמים מרוחקים נראים להם מטושטשים. הבעיה מתחילה לרוב בילדות, וללא התערבות, עשויה להחמיר משנה לשנה. הסיבה לכך נעוצה באורך גלגל העין – בעין קצרת רואי הוא ארוך מדי, ולכן הקרניים מתמקדות לפני הרשתית ולא עליה.
מחקר מקיף שפורסם לאחרונה בכתב העת הבריטי לאופתלמולוגיה מצביע על מגמה מדאיגה במיוחד: שיעור מקרי קוצר הראייה בעולם שילש את עצמו מאז שנות התשעים. מתוך למעלה מ־5.4 מיליון ילדים ונערים מחמישים מדינות שנותחו במסגרת המחקר, כמעט שני מיליון אובחנו עם מיופיה. שיעור קוצר הראייה, שעמד על כ־24 אחוז בתחילת שנות התשעים, קפץ לכ־36 אחוז בין 2020 ל־2023, כלומר יותר מכל ילד שלישי. בקרב בני נוער המצב חמור אף יותר – כ־54 אחוז מהם סובלים מהתופעה.
לפי התחזיות, עד שנת 2050 יחלו בקוצר ראייה למעלה מ־740 מיליון ילדים ובני נוער ברחבי העולם. בישראל, נתונים שנאספו על ידי צה"ל בקרב מתגייסים מצביעים על שכיחות של כ־30 אחוז, נתון שמתכתב עם הממוצע העולמי. מדינות אסיה, ובעיקר מזרח אסיה, צפויות להוביל את שיעור התחלואה: 52 אחוז בשנת 2030, 62 אחוז בשנת 2040, ו־69 אחוז בשנת 2050.
אחת הסיבות המרכזיות לעלייה הדרמטית בשיעור מיופיה היא הסביבה המשתנה של הילדים בעידן המודרני. לצד הרכיב הגנטי שעדיין נחשב לגורם הבסיסי להתפתחות קוצר ראייה, נמצאו במחקרים עדכניים גורמי סיכון נוספים שמעצימים את התופעה. כך למשל, ילדים שנחשפים פחות לאור שמש טבעי במהלך היום, לוקים יותר במיופיה.
התסמינים של מיופיה בילדות לא תמיד ברורים. ילדים רבים אינם מתלוננים, אך ניתן לשים לב לקשיים בזיהוי עצמים מרחוק, צורך לקרב את הפנים למסך או ללוח בכיתה, כיווץ עיניים לצפייה בטלוויזיה או כאבי ראש חוזרים. לעיתים דווקא ירידה בהישגים הלימודיים היא הסימן הראשון לקושי בראייה. לכן, ההמלצה הגורפת כיום היא לערוך בדיקות ראייה סדירות כבר בגיל צעיר, גם אם הילד לא מתלונן.
לצד העלייה בשכיחות המחלה, מתפשטים גם מיתוסים רבים אודות קוצר ראייה, שרבים מהם אינם מבוססים. אחת הטענות הנפוצות היא שאכילת גזר משפרת את הראייה. אכן, גזר עשיר בויטמין A החיוני לבריאות הרשתית, אך הוא אינו מונע או מרפא קוצר ראייה.
מיתוס אחר גורס שצפייה בטלוויזיה ממרחק קרוב גורמת לקוצר ראייה – בפועל, ילדים רבים מתקרבים למסך לא משום שזה מזיק לעין, אלא משום שכבר סובלים ממיופיה ואינם רואים ברור מרחוק. גם האמונה שמשקפיים "מקלקלים" את הראייה ואינם נחוצים בשלב מוקדם אינה נכונה – להיפך, התאמה מדויקת של משקפיים עשויה למנוע מאמץ מיותר בעיניים ולעכב את התקדמות הקוצר.
בעשורים האחרונים חלה פריצת דרך בטיפולים שמטרתם להאט את קצב ההחמרה של קוצר הראייה. אחד הטיפולים החדשניים והמובילים כיום הוא שימוש בטיפות עיניים ממשפחת האטרופין בריכוז נמוך, המיועדות לילדים. מחקרים רבים הראו שטיפול זה מאט באופן מובהק את התארכות גלגל העין ומפחית את ההחמרה השנתית במספרים. מדובר בטיפול ארוך טווח, שנמשך לעיתים שנים, והוא נחשב בטוח מאוד.
בבגרות, אנשים רבים בוחרים לתקן את קוצר הראייה באמצעים כירורגיים. הניתוחים הנפוצים ביותר הם מסוג לייזר, כמו PRK או LASIK, שמשטחים את הקרנית ומאפשרים ראייה תקינה ללא צורך במשקפיים או עדשות. עבור מי שאינו מתאים לניתוחי לייזר, קיימת האפשרות להשתלת עדשה תוך עינית, הליך בטוח יחסית שמתבצע בהרדמה מקומית.
החדשות המעודדות הן שגורמי הסיכון אינם גזירת גורל. שמירה על חשיפה יומית לאור שמש טבעי (אך תוך שמירה על העור והימנעות מחשיפה ישירה לקרני השמש המזיקות), הקפדה על מרחק צפייה של לפחות שלושים סנטימטרים מהמסך, הפסקות תכופות בקריאה והעדפת פעילות גופנית ושהייה בחוץ – כולם הרגלים שניתן להכניס לשגרה ולהפחית את הסיכון למיופיה.
בתוך כך, חשובה הביקורת התקופתית אצל רופא עיניים, החל מבדיקות שגרה בטיפת חלב, בדיקת רופא עיניים ראשונה לפני בית ספר, ובדיקות שגרתיות מגיל 40 או בכל מקרה של בעיות ראייה.
התרעות פיקוד העורף