דיילות ודיילי האוויר מבלים את חייהן בין שמיים לארץ, נוחתות בבירות עולם, ממריאות לערים רומנטיות ונהנות מהנחות על קניות בדיוטי פרי. אלא שמאחורי התדמית הזוהרת של המקצוע, מסתתרות שורה ארוכה של בעיות רפואיות, נפשיות ופיזיות, שהופכות את המקצוע הנחשק למסע מתיש ומתסכל, ולעיתים גם מסוכן לבריאות.
אחת הבעיות השכיחות והחמורות ביותר היא חוסר השינה הכרוני שמלווה את צוותי האוויר, בעיקר בטיסות לילה או בטיסות טרנסאטלנטיות מרובות שעות. דיילות רבות מודות שהן נעזרות בכדורי שינה באופן קבוע כדי להצליח להירדם בין טיסה לטיסה, או בלילות שבהם הגוף מסרב לנוח בשל ג'ט לג. התוצאה היא לעיתים התמכרות שקטה לתרופות, ירידה באיכות השינה, ותשישות מתמשכת שמכבידה על כל מערכות הגוף.
אל העייפות הכרונית מצטרפת תופעת הג'ט לג, שינויי השעון הביולוגי בשל המעברים המהירים בין אזורי זמן. הגוף מתקשה להסתגל לשעות אוכל, שינה ועירנות שונות בתדירות גבוהה כל כך, ונוצרת תחושת בלבול, עצבנות ולעיתים אף דיכאון קל. המוח מתקשה להפריש מלטונין בצורה סדירה, והמערכת ההורמונלית נפגעת. בשל הג'ט לג וטיסות הלילה, נאלצים צוותי אוויר רבים להיעזר בכדורי שינה.
עוד מקור לדאגה הוא החשיפה הממושכת לקרינה קוסמית בגובהי טיסה של עשרות אלפי רגל. הקרינה הזו, שמקורה בקרני שמש ואטמוספירה דלילה, נחשבת לגורם סיכון פוטנציאלי לסרטן.
כמה מחקרים הצביעו על שכיחות גבוהה מהרגיל של סוגי סרטן מסוימים בקרב דיילות אוויר, במיוחד סרטן עור, סרטן שד ולוקמיה, אם כי הקשר אינו חד משמעי ודורש מחקר נוסף. עם זאת, אין עוררין על כך שהן חשופות לרמות קרינה גבוהות בהרבה מהאוכלוסייה הכללית.
מעבר לכך, מדובר בעבודה פיזית לא פשוטה כלל. עמידה ממושכת במסדרונות הצפופים של המטוס, גרירת עגלות כבדות, הרמה והורדה של מזוודות וציוד, והגשת אוכל בזמן שהמטוס רועד – כל אלה מובילים לשחיקה של הגב התחתון, כאבים בקרסוליים, ולעיתים אף פריצות דיסק.
לא רק גוף הדיילים נשחק, אלא גם העור שלהם. בשל שינויי מזג האוויר התכופים והשהות הארוכה במטוסים יבשים וממוזגים, העור מתייבש ומזדקן במהירות. יש אף מומחים שסבורים שדיילות ודיילי אוויר מגלים סימני הזדקנות מוקדמים יותר מאחרים, כתוצאה מחשיפה לקרינה, חוסר שינה ומתח תמידי.
והמתח הזה לא נובע רק מהקושי הפיזי. דיילת נמצאת לעיתים קרובות תחת לחץ מתמשך: עיכובים, נוסעים לא מנומסים או אלימים, מצבי חירום בטיסות, אחריות על בטיחות המטוס ועל מאות נוסעים – כל אלה דורשים ריכוז תמידי, שליטה עצמית והתמודדות עם סיטואציות קיצוניות.
דיילת שגויסה לטיסה בעיכוב של שעות, עשויה למצוא את עצמה מסיימת משמרת של 14 שעות ללא שינה, עם חיוך מאולץ, כשבפנים היא מותשת לחלוטין.
שדות התעופה עצמם מהווים גם הם קושי לא מבוטל. דיילות ודיילים כמו גם טייסים נדרשים לעבור מרחקים ארוכים בין שערים, לעיתים בריצה, תוך כדי גרירת טרולי. אלו צעידות של קילומטרים מדי יום, שלובשות גוון סיזיפי. עם הזמן, כאבי ברכיים, קרסוליים וגב הופכים לשגרת חיים.
גם החשיפה הבלתי פוסקת לזיהומים עושה את שלה: למרות מערכת סינון האוויר המתקדמת במטוסים, הסיכון להידבק במחלות נשימה, נגיפים וחיידקים עדיין גבוה. הדיילות באות במגע ישיר עם מאות אנשים בכל טיסה, חלקם משתעלים, מתעטשים או משתמשים בשירותים בצורה לא היגיינית. גם בתנאים כאלה עליהן להישאר מנומסות, להגיש אוכל, ולוודא שלא נגרמה תקלה בטיחותית.
על אף הקשיים, רבים בוחרים במקצוע בשל האפשרות לראות עולם, ליהנות מגמישות יחסית בלוחות הזמנים, ולהתנסות באורח חיים שונה ומרגש. עם זאת, דיילים ודיילות רבים אינם רואים בעבודה זו קריירה ארוכת טווח, אלא תפקיד זמני שממלאים למשך כמה שנים בלבד – לעיתים תוך כדי לימודים, או כהפוגה לפני כניסה לעולם תובעני יותר.
במקביל, איגודים מקצועיים החלו בשנים האחרונות להיאבק לשיפור תנאי העבודה של דיילות ודיילים, כולל הארכת זמני מנוחה בין טיסות, דרישה למעקב רפואי קבוע, והכרה בתנאים הפיזיים הקשים כמצריכים תמיכה רפואית ופסיכולוגית שוטפת. כך או כך, מתחת למדים האלגנטיים והחיוך המזמין, מסתתרת עבודה שהיא הרבה פחות חלומית והרבה יותר תובענית – עם מחירים לעתים לא פשוטים לבריאות הגוף והנפש.