הפרעות אכילה הן מחלות נפשיות ערמומיות, המתבטאות לא רק בשינויי משקל אלא במערכת יחסים מעוותת עם אוכל, עם הגוף ועם העצמי. מאחורי ההימנעות מארוחות משפחתיות, מאחורי האימונים האינטנסיביים ומאחורי משפטים כמו “אני לא רעבה" - עלולה להסתתר מצוקה עמוקה. בכל שנה, אלפי ישראלים בכל הגילים והמגדרים נאבקים בהפרעות אכילה, חלקם באופן גלוי וחלקם - וזה החלק המדאיג - תוך הסתרה מושלמת מהסביבה. מתוכם, קבוצה שלמה נותרת שקופה לחלוטין.
רובנו שומעים את המילה “אנורקסיה" ומיד מדמיינים נערה צעירה, רזה עד כאב, שנמנעת מאוכל כמעט לחלוטין. הדימוי הזה מושרש היטב בתודעה הציבורית, והוא אכן מתאר מקרים מסוימים של אנורקסיה נרבוזה - אבל הוא גם משאיר הרבה מאוד סובלים מחוץ לתמונה. בעשורים האחרונים, לצד העלייה בהשמנת ילדים יש מגמה של עלייה באבחון אנורקסיה אטיפית (Atypical Anorexia Nervosa) - הפרעת אכילה שמתקיימת גם כאשר המשקל נראה תקין ולכן לא זוכה תמיד לתשומת הלב הנדרשת.
אחד הפרדוקסים המסוכנים ביותר בהפרעה זו הוא שדווקא התנהגות ההרעבה העצמית זוכה לחיזוקים חברתיים חיוביים. הסובלים מקבלים מחמאות והערכה על הירידה במשקל או על מה שנתפס כ"משמעת עצמית" ו"אורח חיים בריא". מעגל האשליה הזה מסוכן כפליים: מצד אחד, הגוף והנפש סובלים נזק ממשי - אובדן מחזור חודשי, פגיעה בצפיפות העצם, דיכאון וחרדה. מצד שני, החיזוקים החיוביים דוחפים להמשיך בהתנהגות ההרסנית ולהעמיק אותה. ככל שההפרעה מתקדמת בסתר, כך נדחית הפנייה לטיפול מציל חיים - והמחיר הבריאותי עלול להיות כבד.
שקילה עצמית תכופה, בחינה אובססיבית של הגוף מול מראה, ירידה חדה במשקל, לבישת שכבות מרובה, גם בימים חמים, תלונות חוזרות על עייפות מתמדת או הפסקת מחזור - הם תמרורי אזהרה משמעותיים. חשוב להבין שגם אדם שנראה “בריא" כלפי חוץ עשוי להתמודד עם סבל נפשי ופיזי עמוק. במקביל, אין להטיף, ללחוץ או להתמקד במשקל. במקום זאת, כדאי לגשת בעדינות, בשיחה פתוחה שמביעה דאגה כנה: “שמתי לב שקשה לך לאכול בזמן האחרון, ואני כאן אם תרצי לדבר".
הימנעו ממשפטים כמו “אבל את נראית מצוין" או “תאכלי וזה יעבור" - ונסו להתמקד בהרגשה ולא באוכל. אם הסימנים נמשכים או מתגברים, פנייה לייעוץ מקצועי היא צעד נכון וחשוב. התערבות מוקדמת יכולה למנוע החמרה משמעותית. הטיפול באנורקסיה אטיפית דומה לטיפול באנורקסיה קלאסית וכולל גישה רב־מקצועית: רופא ילדים, תזונאית, פסיכולוג ולעתים פסיכיאטר. מחקרים מראים שככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך שיעורי ההחלמה גבוהים יותר. טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) וטיפול משפחתי מובנה (FBT) הם מהשיטות היעילות ביותר, לצד שיקום תזונתי הדרגתי
התרעות פיקוד העורף