חיים במלון אולי נשמעים כמו פינוק. אבל לעשרות אלפי אזרחים שפונו מבתיהם באוקטובר 2023 - זו לא הייתה חופשה, אלא שגרה כפויה, רוויית לחץ, חוסר ודאות וחוסר שליטה. מתברר שלרבים מהם זה גם היה טריגר להתדרדרות בריאותית חדה, שעלולה לגבות מחיר כבד בשנים הקרובות.
ממצאים של מחקר חדש בהובלת אגף התזונה של משרד הבריאות פורסמו לאחרונה ב"International Journal of Public Health", כתב עת מדעי בינלאומי לבריאות הציבור, שמדורג כאחד המרכזיים בתחומו.
המלון: לא בדיוק חופשה
במחקר נבחנה לראשונה השפעת הפינוי על הרגלי חיים מקדמי בריאות של האזרחים. מדובר באחד המחקרים הראשונים מסוגו בעולם המתמקד באוכלוסייה מפונה במדינה מערבית, שמצאה עצמה רחוקה מהבית, ממטבח מוכר, מהשגרה התזונתית ומהמסגרת הגופנית - ולא מרצון.
בקרב המפונים נעשתה הפרדה בין שלוש קבוצות שהשתתפו במחקר: מפונים השוהים בבתי מלון, מפונים השוהים בדירות שכורות או אצל משפחה, ואזרחים שלא פונו כלל. המחקר מבוסס על שני סקרים רחבי היקף שנערכו במהלך החודשים הראשונים של הלחימה, ושוב שמונה עד תשעה חודשים לאחר מכן. עד כה היינו יכולים רק לשער את היקף הפגיעה הבריאותית בקרב המפונים - כעת, לראשונה, יש נתונים שמאפשרים לכמת את הנזק ולהתחיל להבין את ממדיו.
הנתונים מדברים בעד עצמם: כ־42% דיווחו על ירידה משמעותית באיכות התזונה, 43.5% הפסיקו כמעט לגמרי לעסוק בפעילות גופנית סדירה, כ־40% מהמשיבים העידו על עלייה במשקל, ו־10% מהם ציינו שהעלייה הייתה משמעותית. אפילו שיעור המעשנים עלה - 3.9% מהנשאלים שלא עישנו בעבר, החלו לעשן במהלך תקופת הפינוי, ורבים מהמעשנים הוותיקים הגדילו את כמויות הסיגריות שצרכו. גם צריכת האלכוהול עלתה אצל חלק מהמפונים, במיוחד בקרב אלה שפונו למלונות - ממצא נוסף שמשקף התמודדות עם מצוקה רגשית וחוסר ודאות. החוקרים מזהירים כי שינויים אלה - בתזונה, בפעילות הגופנית, בעישון ובצריכת אלכוהול - עלולים להוביל להשלכות בריאותיות ארוכות טווח ולהחמיר את הסיכון למחלות כרוניות, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות רקע. המלחמה אולי מתנהלת בגבולות - אבל ההשלכות שלה חדרו אל הגוף.
בקבוצת שוכני המלונות נמצאה הפגיעה הבריאותית המשמעותית ביותר: שיעור העלייה במשקל היה גבוה פי שבעה לעומת קבוצת המפונים לדירות. גם צריכת מזונות מזיקים - מזון מהיר, משקאות ממותקים, בשר מעובד - הייתה גבוהה בהרבה. לעומת זאת, צריכת קטניות, ירקות טריים ודגנים מלאים ירדה דרמטית.
רחוקים מהמטבח – רחוקים מהאיזון
למה דווקא המלונות? היינו מצפים כי הארוחות המסודרות דווקא יסייעו בתכנון נכון של הארוחה ואולי אפילו ימנעו נשנושים בין הארוחות, אבל כאן מתגלה אחת התובנות החשובות במחקר: היעדר שליטה. כשאתה מתארח במלון לאורך זמן - הארוחות מוכתבות, הזמינות למטבח פרטי איננה, אין גמישות בזמני האכילה, אין אחסון קל ונוח למזון בריא, ואין יכולת לתכנן תפריט אישי או להתאים תזונה למצב בריאותי. עבור רבים, זה גם אומר זמינות גבוהה יותר לפיתויים כמו מגוון קינוחים ומזון מוכן עתיר קלוריות.
במקביל, מי ששהה בדירות - גם אם לא בדירתו הקבועה - שמר על חלק מהשגרה: הוא תכנן קניות, בישל לעצמו, שלט בכמות ובאיכות המזון שנכנס הביתה. אומנם לא הכול ורוד - גם בדירות נרשמה עלייה במשקל וירידה בפעילות הגופנית - אבל בעוצמה מתונה יותר.
ילדים כשומרי סף של הרגלים טובים
עוד תובנה מעניינת שעולה מהמחקר: החיים עם ילדים קטנים מגינים מפני ההידרדרות הבריאותית. ייתכן שהשגרה סביב ילדים - ארוחות משפחתיות, דאגה לתזונה מאוזנת, שמירה על שעת שינה ויציאה מהבית - תורמת ליציבות גם במצבים קשים. החוקרים גם מצאו שמי שניהל אורח חיים בריא עוד לפני המלחמה - הצליח לשמר יותר ממנו גם לאחר הפינוי.
אבל לא מדובר רק בהרגלים. מדובר בבריאות ממש. כ־18% מהמשתתפים במחקר סובלים ממחלות כרוניות - סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב - מצבים שמחייבים הקפדה על תזונה ומשקל. עבורם, ההשפעות של עלייה במשקל או צריכת מזון מזיק הן לא קוסמטיות, אלא סכנת חיים ממשית. במקרים אלה, כל קילוגרם שנוסף עלול להוביל לסיבוכים רפואיים של ממש.
לא רק גג – תזונה היא מענה חירום
משרד הבריאות, חשוב לציין, לא עמד מנגד. לאורך תקופת הפינוי הגיעו דיאטניות למלונות, הותאמו תפריטים במקומות מסוימים, חולקו חומרי הסברה ונערכו קמפיינים לעידוד תזונה בריאה גם בתקופת חירום. אבל המחקר מבהיר - זה לא מספיק. ההתערבות צריכה להיות עמוקה, מותאמת אישית, ובעיקר - להתחיל מוקדם.
וזה מסר שיש לו השלכות רחבות. ישראל נמצאת במציאות ביטחונית רגישה, ולא מן הנמנע שיתקיימו בעתיד גלי פינוי נוספים. תכנון מראש של מדיניות תזונתית ובריאותית לאוכלוסיות מפונות הוא לא פריבילגיה - הוא הכרח. כשמפנים אוכלוסייה, אי אפשר לדאוג רק לגג מעל הראש. יש לדאוג גם למה שנכנס לצלחת, לאפשרות לפעילות גופנית, ולכלים שיעזרו לשמור על שגרה בריאה. לצד זאת, גם האחריות האישית לא נעלמת. יש מקום לחינוך תזונתי, להעלאת מודעות, ולאסטרטגיות התמודדות אישיות גם עבור אנשים שאינם רגילים לבשל, גם כשהמטבח לא נגיש, גם כאשר הסביבה מלחיצה.
המחקר אומנם נערך בטווח של חודשים, אבל השלכותיו ארוכות טווח. עודף משקל, ירידה בפעילות גופנית, עלייה בצריכת מזון אולטרה־מעובד - כל אלה מצטברים עם הזמן לסיכון ממשי למחלות כרוניות. יש סיכוי, אומרים החוקרים, שאנשים שלא עלו במשקל עדיין - יעלו בעתיד אם לא תשתנה המגמה. חשוב לציין כי מדובר בסקר המבוסס על דיווח עצמי, ולא במדידות רפואיות אובייקטיביות. נוסף לכך, ייתכן שמי שהשתתפו בסקר הם בעלי מודעות גבוהה יותר לבריאות, מה שעלול להגביל את היכולת להכליל את הממצאים לכלל האוכלוסייה. מדובר במגבלות שהחוקרים עצמם ציינו, אך הם מדגישים שהמגמות שעלו מהסקר עקביות וחזקות, ויש להן חשיבות ציבורית ברורה.
לסיכום, תוצאות המחקר הן קריאת השכמה למקבלי ההחלטות, למערכות הבריאות - וגם לנו כציבור. הבריאות שלנו לא מסתיימת בקו החזית, היא מתחילה בצלחת ובנעלי ספורט. גם בעיתות מלחמה - אולי דווקא אז - צריך לשמור עליה.