כשליש מחיינו אנחנו אמורים לבלות בשינה, אבל שבועיים של אזעקות, טילים ופחד מתמשך, רובם בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, הובילו לכך שאלפי ישראלים מדווחים על עייפות יוצאת דופן שמקשה עליהם להתרכז, לעבוד, ללמוד ולתפקד גם שבוע לאחר סיום הלחימה. אלא שלצד עייפות נורמלית הנגרמת ממחסור שינה זמני, קיימת גם עייפות כרונית שעלולה להעיד על בעיות רפואיות משמעותיות יותר. השינה חשובה לא רק לתפקוד היומיומי ולמניעת עייפות, אלא גם לביצוע אלפי תהליכים גופניים החיוניים לתיקון הגוף, ולסידור ועיבוד תהליכי החשיבה שנצברו במהלך היממה החולפת.
הסימנים המדאיגים שצריכים להדליק נורה אדומה כוללים קושי להתרכז גם לאחר מנוחה, הירדמות בלתי רצונית במהלך היום, עצבנות מוגברת, כאבי ראש חוזרים, ירידה בזיכרון, פגיעה בתפקוד החברתי או בעבודה, וגם סימנים גופניים כמו דופק מהיר, חולשה, או קוצר נשימה במאמץ קל. במקרים כאלה מומלץ לגשת לרופא המשפחה לצורך בירור יסודי.
מסיבה זו, בכל בירור הנוגע לעייפות שלא מקבלת ביטוי בבדיקות דם או בעיות גופניות, אמור הרופא לשאול גם על מצב הרוח, תחושת ייאוש, אובדן שמחת חיים או קושי ליהנות. הטיפול בדיכאון כולל לרוב שיחה עם איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג, טיפול תרופתי במידת הצורך, וטיפול קוגניטיבי התנהגותי המוכח כיעיל במיוחד בהפחתת תסמיני דיכאון ושיפור איכות השינה.
בשלב הראשון מבצעים אנמנזה מפורטת, הכוללת שאלות על משך השינה, איכותה, זמני ההירדמות וההתעוררות, השכמות בלילה, שימוש במסכים לפני השינה, שתיית קפאין, נטילת תרופות, בעיות נפשיות, שינויים בחיים האישיים, או מחלות רקע. בנוסף מוסברים למטופל כללי היגיינת שינה נכונים, ובהם שמירה על שעות קבועות, כיבוי מסכים חצי שעה לפני ההירדמות, הימנעות מקפאין בערב, שמירה על חדר נעים, קריר ושקט, וביצוע פעילות גופנית מתונה במשך היום אך לא בסמוך לשינה.
במקרים שבהם לא מזוהה גורם ברור בעזרת השאלות, מופנים המטופלים לבדיקות דם שיכולות לשפוך אור על מחלות רקע. הבדיקות כוללות ספירת דם מלאה לבדיקת אנמיה, בדיקת פריטין המודדת מחסני ברזל בגוף, רמות ויטמין די שתורם לוויסות השעון הביולוגי והשינה, תפקודי בלוטת התריס לבדוק פעילות לקויה שעלולה לגרום לעייפות, תפקודי כבד וכליה, רמות סוכר בצום, חלבון C ריאקטיבי המעיד על דלקת, ולעיתים גם בדיקות נוספות בהתאם לתלונות ספציפיות של המטופל.
במקרים שבהם כל הבדיקות חוזרות תקינות, אך ממשיכה תחושת עייפות חריגה וקיצונית, נשקלת הפניה למעבדת שינה. במעבדה זו המטופל נשאר ללילה שלם ומחובר לחיישנים המודדים את גלי המוח, תנועות העיניים, קצב הלב, רמת החמצן, תנועות הגפיים ותנועות הנשימה. כך ניתן לאתר הפרעות כמו דום נשימה בשינה, תנועות רגליים בלתי רצוניות, או מחלות נוירולוגיות נדירות הפוגעות במחזור השינה.
כאשר עולה קושי משמעותי להירדם או לשמור על שינה סדירה, קיימים כיום גם טיפולים תרופתיים. תרופות שינה חדשות נחשבות יעילות, אך עלולות לגרום להתרגלות ואף לפתח תלות, ולכן ניתנות לרוב לפרקי זמן קצרים בלבד. עם זאת, כאשר מדובר בהפרעת שינה כרונית שפוגעת בתפקוד היומיומי, המומחים מעדיפים טיפול תרופתי מבוקר מאשר השארת המטופל עייף ולא מתפקד.
על פי רוב, מתחילים את הטיפול בתכשירים טבעיים כמו חליטות תה קמומיל, ולריאן ותוספים המכילים רכיבים מרגיעים, ואם אינם מועילים מנסים מלטונין, שהוא הורמון השינה. כאשר גם אלה לא מסייעים, ניתן לשקול טיפול קצר מועד בתרופות שינה מתקדמות כמו זודורם או סטילנוקס לצד הקפדה על כללי היגיינת השינה.
הקפדה על כללי היגיינת שינה, שכוללים גם הימנעות מנמנומים ממושכים בשעות היום, היא אבן יסוד בחזרה לשגרה אחרי תקופות מתוחות ומחסור שינה ממושך. החזרת הרגלי השינה התקינים בהקדם תאפשר לגוף לתקן את הנזקים המצטברים, תקטין את תחושת העייפות ותשמור על הבריאות הפיזית והנפשית כאחד. אם העייפות נמשכת, חשוב לא להסס ולפנות לבדיקה רפואית מסודרת כדי לשלול מחלות או הפרעות נוספות.
התרעות פיקוד העורף