הדוח מבוסס על איסוף, ניתוח ואיגוד של עשרות דיווחים ועדויות שנאספו לאורך חודשים, והוא חושף את ההתעללות המינית המחרידה של המחבלים, תוך שהוא מציג לראשונה מסגרת משפטית חדשנית להכרה והעמדה לדין בגין השימוש באונס ובמעשי הזוועה המיניים כאמצעי לוחמה.
השלוש חברו יחד תחת פרויקט “דינה”, שהוקם במטרה לייצר תשתית משפטית נרחבת לטיפול בעבירות מין בעימותים מזוינים. במשך שנה וחצי עבדו על איסוף שיטתי של תיעוד פשעים מיניים שנעשו בזירות הטבח ובשבי, תוך שימוש בפרקטיקות המשפטיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום במשפט הבין לאומי.
הממצאים הקשים, שנחשפים כעת במלואם, מצביעים על דפוס ברור של תקיפות מיניות חוזרות ונשנות מצד מחבלי חמאס. לפי הדוח, המעשים לא היו אקראיים או ספונטניים אלא שיטתיים, מאורגנים ונועדו לשרת מטרה ברורה: השפלה קולקטיבית ודה-הומניזציה של החברה הישראלית.
הדוח מתאר בין היתר מקרי אונס קבוצתי, עירום כפוי, התעללות באיברים אינטימיים, ירי מכוון באיברי הגוף האינטימיים ואלימות מינית שהופעלה כלפי נשים וגברים כאחד. עדויות חטופים ששבו מהשבי מצביעות על תקיפות מיניות חוזרות, איומים ב”נישואים כפויים” וניסיון למחיקת זהות מינית. תיאורים של גופות נשים עירומות למחצה, כבולות לעצים או למבנים, חוזרים שוב ושוב בתיעוד אנשי זיהוי חללים, במיוחד מהבסיס הצבאי בשורא.
בין העדויות המצמררות נמצאים מקרים שבהם גברים יהודים עברו השפלות מיניות בוטות, כולל התעללות פיזית ונפשית שנועדה למחוק את זהותם ולהפוך אותם לכלי להפחדה של החברה כולה. אלימות זו, לפי הדוח, לא בוצעה רק על בסיס מגדרי, אלא גם ככלי מלחמה שנועד לשבור את רוח האויב דרך הפגיעה בגוף, בכבוד ובזהות.
השלוש קוראות להכרה בחמאס כארגון המשתמש באלימות מינית ככלי לוחמה, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון 1820 ו-1960, ולהכניסו לרשימה השחורה של האו”ם. במקביל, הן שואפות לפתח פרוטוקול משפטי חדש שיקבע כללים ברורים להתייחסות לפשעים מיניים בעימותים מזוינים, כולל איסוף ראיות עקיפות, הגנה על עדים, והכרה בנזק הקהילתי שנגרם מהשימוש באלימות מינית כאמצעי טרור.
פרופ’ הלפרין-קדרי הוסיפה: “זהו דוח פורץ דרך, גם בהיקף הממצאים וגם בכלים שהוא מספק לעולם המשפט. מטרתנו היא להראות כיצד ניתן להעמיד לדין מנהיגים ומבצעי פשע גם כאשר אין עדות ישירה נגד כל אחד מהם באופן אישי. אלימות מינית בעימות היא נשק. היא לא מקרית, לא מכוונת רק לפרט, ולא נעשית ללא תכנון מגבוה. היא חלק מאסטרטגיה כוללת של הרס והשפלה, ואנו מבקשות להעמיד לדין לא רק את הידיים המבצעות אלא גם את הרוח המכוונת”.