נשים בהיריון שנמצאות תחת לחץ נפשי מתמשך עקב מלחמה חשופות יותר לסיבוכי היריון ולידה: כך עולה ממחקר ישראלי רחב היקף שנערך באוניברסיטת בר אילן. לפי הממצאים, שהתבססו על מסד נתונים שכלל 30,868 לידות בישראל, נמצא קשר ברור בין חשיפה לסטרס בזמן מלחמה לבין עלייה בסיבוכים במהלך ההיריון והלידה כמו ירידת מים מוקדמת, סוכרת הריונית ודימום לאחר לידה.
המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת בר אילן בית החולים "ליס" ליולדות ונשים, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, איכילוב ומרכזים רפואיים מובילים, בחן לידות שהתרחשו בתשעה בתי חולים ברחבי הארץ בין אוקטובר 2022 לאפריל 2024. החוקרים השוו בין נשים שילדו במהלך ששת החודשים שלאחר פרוץ הלחימה ב־7 באוקטובר 2023, לבין נשים שילדו בתקופה זהה בשנה הקודמת טרם המלחמה.
את המחקר הובילו פרופ' רחלי מגנזי מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר רועי ביתן, ד"ר אורי עמיקם וד"ר ענבל ראובני מבית החולים "איכילוב", פרופ' אורלי וינשטיין וד"ר אסף טריפטו משרותי בריאות כללית.
כך למשל, שיעור ירידת המים עלה מ־11.5% בתקופה שלפני הלחימה ל־15.4% בתקופת המלחמה. בנוסף, שיעור ירידת מים מוקדמת עלה מ־3% ל־3.4%. שיעור הסוכרת ההריונית עלה מ־10% ל־10.8%, ואף שיעור הדימומים המוגברים לאחר לידה עלה מ־3.6% ל־4.4%. כל ההבדלים הללו נמצאו מובהקים סטטיסטית.
ממצא נוסף הוא שהשירותים הרפואיים עצמם נפגעו בתקופת המלחמה. יולדות רבות נאלצו להגיע לבתי חולים תחת אזעקות או כאשר הצוותים הרפואיים היו חסרים כוח אדם עקב גיוסים. כך ייתכן שהטיפול הרפואי שקיבלו היה מושפע מהמצב הכללי במדינה.
"בריאות האישה ההרה לא מושפעים רק מגורמים רפואיים אלא גם מנסיבות חיים וחוויות פסיכולוגיות עמוקות" מסבירה פרופ' רחלי מגנזי מאוניברסיטת בר אילן, "בתקופות חירום, כמו גם בזמני מלחמה, חיוני שמערכת הבריאות תספק לא רק טיפול רפואי סטנדרטי, אלא גם מערך תמיכה נפשית, גישה נגישה למעקב הריון ומודעות גבוהה לצרכים המיוחדים של נשים בהיריון".
"המציאות הביטחונית משפיעה גם על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים בהריון" מסביר ד"ר רועי ביתן, "הסטרס משפיע לא רק על עתיד האם אלא גם על העובר והתינוק. מחקרים קודמים כבר הצביעו עלמצאו קשר בין סטרס לבין במהלך ההיריון על תוצאים מיילדותיים , ולכן ככל שנזהה מוקדם יותר את ההשפעות האלה, נוכל לפעול למניעת נזקים עתידיים מנוע את הסיבוכים לאם ולעובר".
התרעות פיקוד העורף