המינרל יוד הוא יסוד חיוני לגוף האדם, המשמש כחומר גלם עיקרי בייצור הורמוני בלוטת התריס, טירוקסין (T4) וטרי־יודו־טירונין (T3). הורמונים אלה אחראים לשלל תהליכים בגוף, ובהם ויסות חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף, פעילות המוח, תפקוד הלב והתפתחות המערכת העצבית בעוברים ובילדים. מחסור ביוד פוגע ישירות בפעילות הבלוטה, וגורם לתת תריסיות שמתבטאת בעייפות, עצירות, נשירת שיער, עלייה במשקל והאטה שכלית. כשהמחסור מתרחש בשלבים קריטיים של ההתפתחות, כמו במהלך ההריון ובשנות החיים הראשונות, הפגיעה עלולה להיות בלתי הפיכה.
במשך שנים רבות הדגימו מחקרים וסקרים אפידמיולוגיים שתושבי ישראל סובלים ממחסור ביוד. למרות קונצנזוס רחב בקהילה הרפואית והמלצות של משרד הבריאות, עשרות שנים של קריאות להעשרת המלח ביוד לא יושמו. רק כחמישה אחוזים מהציבור בישראל משתמשים במלח מועשר, והנתונים הקיימים מצביעים על כך ש־85 אחוזים מהנשים בהריון ו־62 אחוזים מהילדים בישראל צורכים פחות מדי יוד.
הבעיה החריפה עוד יותר בשנים האחרונות, בין היתר בשל המעבר לשימוש במים מותפלים שדלים ביוד. לצד מגמות תזונתיות מודרניות והסתמכות על מזונות מעובדים, נוצר "רעב נסתר" ליוד. זהו מחסור תזונתי שאינו מלווה בהכרח ברעב, אך גורם לפגיעות בלתי הפיכות בהתפתחות הנוירולוגית של העוברים והילדים.