כשנשיא ארצות הברית מצייץ שהוא ביקש מקוקה קולה להחזיר את הסוכר האמיתי, וכמה ימים אחר כך החברה מודיעה על השקת גרסה עם סוכר קנים, זה נשמע כמו סיפור הוליוודי. אבל מאחורי הכותרות הרועשות מסתתרת שאלה פשוטה: האם באמת יש הבדל בריאותי בין סוכר קנים לסירופ תירס, או שמא מדובר בתרגיל שיווק מתוחכם שמנצל את הרצון שלנו ל"טבעי יותר"?
5% שלא משנים דבר
בבסיס השינוי עומד דיון בן עשורים בשאלה: האם סוכר קנים עדיף או מזיק פחות לעומת סירופ תירס עתיר פרוקטוז? מבחינה כימית סוכר קנים הוא סוכרוז, שמורכב מ־50% גלוקוז ו־50% פרוקטוז. סירופ תירס עתיר פרוקטוז, שמצוי במשקאות קלים בארצות הברית, מכיל לרוב 55% פרוקטוז ו־45% גלוקוז. בסירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS) הגלוקוז והפרוקטוז נמצאים כחד־סוכרים חופשיים, בניגוד לסוכר קנים (סוכרוז), שבו הם קשורים יחד וצריכים פירוק לפני הספיגה. עובדה זו גורמת לסירופ תירס עתיר הפרוקטוז להיספג מהר יותר, מה שעלול להוביל לעליות חדות יותר ברמות הסוכר והאינסולין בדם.
בנוסף, HFCS מכיל לרוב מעט יותר פרוקטוז (כ־55% לעומת 50% בסוכרוז), וצריכה עודפת של פרוקטוז נקשרה לעלייה בסיכון להשמנה בטנית, כבד שומני ותנגודת לאינסולין. עם זאת, בשגרה יומיומית ההבדל הבריאותי בין השניים קטן יחסית, והסיכון העיקרי נובע מצריכה עודפת של סוכרים.
מחקרים שבוצעו בכמה אוניברסיטאות - פרינסטון, קורנל ואוניברסיטת טורונטו - מוכיחים שצריכה עודפת של סוכרים מוספים מכל סוג שהוא, ולא משנה אם מקורם בקנים או בתירס, עלולה להוביל להשמנה, כבד שומני, עמידות לאינסולין ואף עלייה בסיכון למחלות לב. הבעיה המרכזית איננה סוג הסוכר אלא הכמות הכוללת שלו בתפריט יומי.
רשויות הבריאות קובעות
כל הגופים הבינלאומיים, החל מארגון הבריאות העולמי (WHO), דרך המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והרשות לבטיחות המזון האירופית (EFSA) קובעים כי אין עדות ליתרון בריאותי לסוכר קנים לעומת סירופ תירס עתיר פרוקטוז. מאידך, אין גם נזק ייחודי או מסוכן יותר לאחד מהם, כל עוד הצריכה אינה חורגת מהמומלץ.
הדגש המרכזי הוא על הכמות: יש להמעיט בסוכר מוסף, כלומר, זה המוסף למשקה במהלך העיבוד, לסך של מתחת ל־10% מהקלוריות היומיות, ועדיף אף להגיע ל־5%, כ־25 גרם ביום - כשש כפיות.
סוכרים כמו גלוקוז ופרוקטוז, המכונים "סוכרים פשוטים", נספגים במהרה לדם וגורמים לעליות חדות של רמות סוכר ואינסולין. פרוקטוז, בניגוד לגלוקוז, עובר פירוק כמעט בלעדי בכבד; במינונים עודפים, במיוחד כחלק מתפריט עשיר בשומן, עלול להוביל לכבד שומני, לעלייה בשומנים בדם ועקב כך להגברה של הסיכון לסוכרת, להשמנה ולמחלות לב וכלי דם.
כסף, חקלאות ושיווק מתוחכם
מאחורי מה שנראה כמו שינוי טכני קטן עומדים מניעים כלכליים אדירים. השימוש הנרחב בסירופ תירס בארצות הברית נובע בעיקר משיקולים כלכליים: העובדה כי תירס מסובסד בכבדות וכי ישנו מיסוי על סוכר קנים הופכת את סירופ התירס לזול ופופולרי בתעשייה המקומית.
המעבר לסוכר קנים עולה לקוקה קולה יותר, לעיתים בעשרות אחוזים, מה שעלול להעלות את המחיר הסופי לצרכן ב־10% לפחות בארצות הברית. אם כן, מה המניע של החברה לשינוי יקר כזה? ומה האינטרס של טראמפ בעניין?
ייתכן שהתשובה טמונה בשילוב של לחץ ציבורי ופוליטי לצד הזדמנות שיווקית. מבחינת טראמפ, הקריאה "להחזיר את הסוכר האמיתי" עשויה להיתפס כחלק ממסר פוליטי רחב יותר של "החזרת אמריקה למקורותיה" והתנגדות לתעשייה "מעובדת" - מסר שמהדהד אצל בסיס הבוחרים שלו.
וכשנשיא ארצות הברית מבקש, מעטים יעזו להגיד לא. קוקה קולה היא לא הראשונה, וכנראה גם לא האחרונה, שמתיישרת עם הרוח של הנשיא טראמפ. אבל מעבר לכך, החברה גם מבינה היטב את הלך הרוח הציבורי שמבקש שקיפות, פחות רכיבים "כימיים" ויותר רכיבים טבעיים, גם אם בפועל ההבדלים מבחינה תזונתית בין סוגי הסוכר כמעט לא קיימים. זהו ניצול מדויק של תפיסות ומיתוסים כדי לעורר עניין חדש במוצר מוכר ומצליח.
ישראל בחזית המגיפה
בישראל, השימוש בסירופ תירס נמוך. אך באופן כללי צריכת הסוכר גבוהה והמצב מדאיג במיוחד. בהתאם לנתונים העדכניים של משרד הבריאות, יש בישראל יותר מחצי מיליון חולי סוכרת סוג 2, נתון שמציב את ישראל במקום השישי בעולם בשיעור חולי הסוכרת. ילד ישראלי צורך 70 ק"ג סוכר בממוצע בשנה - כלומר 36 כפיות ביום, ו־50% מתצרוכת הקלוריות של ילדי ישראל מגיעה ממזון אולטרה־מעובד.
המצב חמור במיוחד בקרב ילדים צעירים: 15% מההורים במגזר היהודי ו־60% מההורים במגזר הערבי דיווחו למשרד הבריאות כי ילדיהם צרכו שתייה ממותקת כבר מגיל תשעה חודשים. הנתון העגום ביותר נוגע לקטיעת רגליים כתוצאה מסוכרת: שיעור הקטיעות בקרב חולי סוכרת בישראל ב־2019 היה 17.6 לכל 100 אלף נפש - הגבוה ביותר בקרב 31 המדינות החברות ב־OECD.
בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ־10 מיליארדי שקל. הצריכה לנפש של משקאות עתירי סוכר ירדה בעקבות המס ב־10% בקירוב.
בחרו במתינות, ולא בסוג הסוכר
פחית של 330 מ"ל קוקה קולה מכילה כ־7 כפיות סוכר - יותר מכמות הסוכר המוסף המומלצת לבוגרים ביום. פחית קוקה קולה עם סוכר קנים אינה מהפכה בריאותית אלא מענה לשיח שיווקי על בריאות.
עשרות מחקרים קליניים והנחיות רשמיות של גופי בריאות עקביים: הדרך הבריאה היא לצמצם סוכר מוסף מכל סוג שהוא. במקום לחכות לקוקה קולה החדשה, ההחלטה הבריאה ביותר היא פשוטה: מים במקום משקאות ממותקים, פירות במקום מיצים, ומתינות בכל מה שמתוק - לא משנה מאיזה מקור.
כתזונאיות המדריכות מטופלים עם סוכרת ומחלות לב, אחת ההמלצות החשובות היא לא להתבלבל מדיונים על רכיבים ספציפיים. ההבדל הבריאותי האמיתי מתחיל בהחלטות היומיומיות במטבח הפרטי, לא בבחירת חומר הגלם של קוקה קולה.
התרעות פיקוד העורף