ההורים, מאט ומריה ריין, גילו לאחר מותו אלפי דפי שיחות במכשירו עם צ'אט ג'יפיטי. לדבריהם, השיחות התחילו בהסברים בשיעורי בית והידרדרו בהדרגה לשיחות על מוות ובדידות, עד שהפכו לתוכנית פעולה מפורטת. "הוא היה כאן היום אלמלא הכלי הזה", אמר האב. ב־OpenAI מסרו כי הם "עצובים מאוד ממותו של אדם", אך ציינו שהמערכת אינה מושלמת וכי יוספו מנגנוני הגנה חדשים.
כיצד מזהים את הסימנים המוקדמים? בפודקאסט הבריאות של מעריב התארחו ד"ר מרים פינק, פסיכיאטרית ילדים בלאומית שירותי בריאות, ולימור בר אפטר, פסיכולוגית מחוזית, שהסבירו כיצד הורים ומורים יכולים לשים לב ולפעול. לדבריהן, אובדנות אצל ילדים ובני נוער היא אמנם נדירה, אך מדובר במצב רפואי מסכן חיים שניתן למנוע.
ד"ר פינק ציינה כי סימני אזהרה כוללים הסתגרות, ירידה בתפקוד, חיפוש תכנים ברשתות על מוות, דיבורים על רצון להיעלם וכתיבה בנושא. "צריך לשאול ישירות, גם אם זה מפחיד - האם אתה חושב על מוות? האם אתה רוצה להתאבד? שאלות כאלה לא מכניסות רעיונות לראש, הן פותחות דלת לשיחה ומפחיתות סיכון", אמרה.
הפסיכולוגית לימור בר אפטר הדגישה כי גורמי סיכון הם ניסיון אובדני קודם, דיכאון חמור, טראומות ואובדן אדם קרוב, וכן קושי בוויסות רגשי או אימפולסיביות אצל ילדים עם הפרעת קשב. "אין דבר כזה איום סרק", הוסיפה, "כל אמירה של ילד 'בא לי למות' חייבת להילקח ברצינות".
לדברי המומחיות, חשוב לנהל שיחה אמפתית ופתוחה, ללא שיפוטיות או כעס, ולבנות עם הילד תוכנית ביטחון – למי יפנה ברגע של משבר. הן המליצו שלא להבטיח סודיות מוחלטת, שכן לעיתים חייבים לערב גורמים מקצועיים. במצבי סכנה מיידית אין להשאיר את הילד לבד, ויש לפנות לחדר מיון או לקווי החירום.
בסיום הפודקאסט ביקשו השתיים להעביר מסר ישיר לבני נוער במצוקה: "אם יש לכם מחשבות על מוות - חכו יום, תנו לעצמכם 24 שעות, ושתפו מישהו שאתם סומכים עליו. זה יכול להציל חיים".
התרעות פיקוד העורף