תוצאות ראשוניות מצביעות על שיפור ניכר של היכולת להתמודד עם הפוביות, שלא אחת מגבילות את הסובלים מהן בחיי היומיום וגורמות להם לסבל רב. פוביה ספציפית קיימת בכ-7%-9% מהאוכלוסייה במדינות מערביות, ובקרב מתבגרים השכיחות גבוהה יותר, עד כ-16%, כאשר נשים נוטות לסבול מפוביות יותר מגברים.
הטכנולוגיה, המחקר וממצאיו יוצגו היום (רביעי) בכנס השנתי ה-17 למדיניות הבריאות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, שיערך בתל אביב. המערכות מתבססות על שיטת החשיפה ההדרגתית המקובלת בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), אך מאפשרות למטופל להתמודד עם מקור החרדה בסביבה בטוחה, נשלטת וריאליסטית.
בקרב רוב בני האדם קיים פחד שורשי ליפול מגובה, אך אצל בעלי אקרופוביה (פחד גבהים) דרגת הפחד עוצמתית ומשבשת חיים. בטיפול בפחד גבהים המשתמש נכנס לסימולציה של ניקוי חלונות בבניין בן חמש קומות, כשהוא ניצב על עגלה תלויה שמתרוממת בהדרגה מקומה לקומה. בכל רמה נוספות משימות מאתגרות יותר ועל המשתמש להתמודד עם החשיפה לגובה כשפניו לעבר הרחוב.
המערכת השלישית שפיתח הצוות מתמודדת עם פחד מחתולים, ומבוססת בין היתר על סיפור אישי של אחת המפתחות בקבוצה. פוביה מחתולים מהווה תת-סוג של פוביה ספציפית מבעלי חיים, שנפוצה יחסית בארץ ובעולם. המערכת כוללת ארבע רמות חשיפה ממראה של חתול ועד אינטראקציה ישירה של ליטוף והאכלה.
"סיון לא יכלה בעבר להיכנס לבית שבו יש חתול ואף ביקשה שיסלקו חתולים מהדרך בקמפוס, כדי שהיא תוכל לעבור בשביל", מספרת ד"ר קניאז׳נסקי. "היא התנדבה לבדוק שוב ושוב את המערכת שיצרה וגילתה שינוי דרמטי באיכות החיים שלה".
המערכות עדיין נמצאות בפיתוח. "בשלב זה מקבל כל משתמש משוב עצמי. הצעד הבא, הנמצא בפיתוח, הוא שילוב חיישנים חכמים - כמו שעונים המודדים דופק, לחץ דם וקצב נשימה - כדי לספק למטפל תמונה אובייקטיבית על מצב החרדה שלו בזמן הטיפול" אומרת ד"ר קניאז׳נסקי,
עוד מוסיפה "המערכות עשויות לשפר את הנגישות לטיפול נפשי ולהפחית את זמן ההמתנה עבור המטופלים. יש כאן פוטנציאל עצום לקדם טיפול מותאם אישית, בטוח ונגיש יותר, ולשלב טכנולוגיה מתקדמת במערך בריאות הנפש".
התרעות פיקוד העורף