סרטן השד נותר מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. לפי הערכות האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2025 יאובחנו בארץ כ-5,730 נשים, כלומר כ-16 מקרים חדשים מדי יום. מתוך אלו, כאלף נשים צפויות למות מהמחלה.
המבט קדימה מציג תמונה מורכבת אף יותר. תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן צופה כי בשנת 2045 יאובחנו בישראל כ-6,900 נשים חדשות עם סרטן השד, וכ-1,900 מתוכן צפויות למות ממנו. נתוני משרד הבריאות מלמדים כי סרטן השד אחראי לכשליש מכלל מקרי הסרטן החדשים בקרב נשים מדי שנה. עיקר התחלואה מתרכז בגילאי 50 ומעלה, אך כ-1% מהמאובחנים מדי שנה הם גברים, רובם מעל גיל 50.
מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן, משה בר-חיים, הדגיש כי אבחון מוקדם הוא קריטי: כאשר המחלה מתגלה בשלבים ראשונים, סיכויי הריפוי מגיעים לכ-90%. לדבריו, מספר הנשים המחלימות נמצא בעלייה מתמדת, הודות לשילוב של גילוי מוקדם ושיפורים מתמשכים בדרכי הטיפול. בר-חיים קרא לנשים מגיל 50 להקפיד על ממוגרפיה אחת לשנתיים, ולמי שיש במשפחתה היסטוריה של המחלה, להתחיל במעקב מוקדם ותכוף יותר.
חידוש משמעותי נכנס השנה לסל הבריאות: החל מ-1 בספטמבר כלולות בדיקות דם לאיתור נשאות למוטציות בגני BRCA גם לנשים ממוצא אתיופי, בנוסף לנשים ממוצא אשכנזי. נשים נשאיות נמצאות בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה. תוכניות מעקב מותאמות ואף ניתוחים מניעתיים עשויים לצמצם את הסיכון, לאפשר גילוי מוקדם ואף למנוע את התפתחות המחלה. על פי נתוני הקונסורציום הישראלי, מעקב רפואי מסודר יכול למנוע מדי שנה כ-280 מקרי סרטן שד ושחלות. בהערכה כוללת, כמיליון נשים בישראל זכאיות לבדיקות אלו, מתוכן כ-42 עד 47 אלף נשים ממוצא אתיופי.
מהנתונים שנאספו בתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד עולה כי בין השנים 2016 ל-2022 בוצעו בישראל מדי שנה כ-350 אלף ממוגרפיות בקרב נשים בגילאי 50 עד 74. שיעורי ההשתתפות עמדו סביב 70% ויותר, אך בשנת 2020 חלה ירידה בשל מגפת הקורונה. מאז 2021 חזרו שיעורי ההשתתפות לעלות אל מעל היעד. יחד עם זאת, משכי הבירור בעקבות ממצא חשוד נותרו ארוכים מהיעדים שהוגדרו.
נתוני הדוח מעידים על כך ששיעורי גילוי סרטן חודרני בתוך חצי שנה מבדיקת סינון עמדו על 9 עד 10 מקרים לכל אלף נשים בבדיקה ראשונה, ועל כ-6 מקרים לאלף בבדיקות חוזרות. שיעורי גילוי של סרטן ממוקד היו נמוכים יותר אך יציבים.
האגודה למלחמה בסרטן הציגה גם ממצאים מסקר שנערך ב-2024 לאחר אירועי 7 באוקטובר. מהנתונים עולה כי מרבית הנשים בישראל, כ-86%, לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן, אך 14% דחו או ביטלו בדיקות שונות. מדובר בעיקר בביטול ביקורים אצל כירורג, ממוגרפיות ובדיקות אולטרה-סאונד.
במסגרת הסקר נשאלו הנשים גם על מודעות להשפעת אורח החיים על הסיכון לחלות. כ-49% ידעו שעישון מגביר סיכון, 42% הבינו כי פעילות גופנית מפחיתה אותו, ו-37% הכירו את תרומתה של תזונה מאוזנת. רק 20% ידעו כי אלכוהול מהווה גורם סיכון משמעותי.
בקרב המשיבות, 55% העידו כי הן מקפידות על תזונה מאוזנת, 40% דיווחו על פעילות גופנית קבועה, 23% צורכות מזון לא מזין מספר פעמים בשבוע, 27% הגדירו עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית עישנו באופן קבוע, ורק 3% שתו אלכוהול מספר פעמים בשבוע.
בדו”ח נכללו גם המלצות חדשות לאבחון מוקדם. בכל גיל מומלץ לנשים להכיר את גופן ולפנות לרופא במקרה של שינוי בשד, הפרשה או גוש חשוד. לנשים ממוצא אתיופי או אשכנזי מומלץ לבצע בדיקות לנשאות גנטית גם ללא סיפור משפחתי. מגיל 50 ועד 74 מומלץ לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים, כאשר לנשים בסיכון גבוה ההמלצות כוללות גם בדיקות MRI.
התרעות פיקוד העורף