מחקר חדש מגלה סימן מקדים נוסף למחלת אלצהיימר

זיהוי סימנים מוקדמים של אלצהיימר מאפשר את הסיכוי הטוב ביותר להאט את התקדמות המחלה. חוקרים מצאו בעבר רמזים למחלה בדיבור ובנשימה של האדם, וגם בחיידקי המעיים. כעת, מחקר חדש שפורסם באתר "Science Alert" מצביע על כך שירידה בחוש הריח עשויה להיות אחד הסימנים המוקדמים ביותר למצב, המופיע אפילו לפני ליקויים קוגניטיביים.

בעוד שמחקרים קודמים זיהו ליקויים בחוש הריח כאזהרה מוקדמת אפשרית לאלצהיימר, המנגנונים נותרו לא ברורים עד כה. במחקר החדש, המדענים ביקשו לחשוף את הבסיס העצבי של המחלה, וניתחו סריקות PET ודגימות רקמת מוח מעכברים ומבני אדם.

הממצאים מראים שהתגובה החיסונית של המוח ממלאת תפקיד מרכזי באובדן חוש הריח הקשור לאלצהיימר, ככל הנראה על ידי הרס של סיבים עצביים שהמוח זקוק להם לתפיסת ריח.

תאי חיסון מיוחדים במוח הידועים כמיקרוגליה מנתקים קשרים בין פקעית הריח (olfactory bulb) ל-locus coeruleus, מצא המחקר. פקעית הריח היא מבנה במוח הקדמי שמקבל ומנתח אותות מקולטני ריח באף, ואז שולח את המידע לחלקי מוח אחרים לעיבוד.

ה-locus coeruleus נמצא בגזע המוח, אך משפיע על פקעית הריח ואזורי מוח אחרים באמצעות סיבי עצב ארוכים, מסביר הנוירוביולוג לארס פייגר מהמרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.

"ה-locus coeruleus מווסת מגוון מנגנונים פיזיולוגיים. אלה כוללים, למשל, זרימת דם מוחית, מחזורי שינה-ערות ועיבוד חושי", הוא אומר. "האחרון חל במיוחד גם על חוש הריח".

בשלבים מוקדמים של מחלת האלצהיימר, מתרחשים שינויים מכריעים לאורך סיבי העצב המקשרים את ה-locus coeruleus לפקעית הריח, מציע המחקר החדש.

"שינויים אלה מאותתים למיקרוגליה שהסיבים הפגועים פגומים או מיותרים", אומר פייגר. "כתוצאה מכך, המיקרוגליה מפרקת אותם".

השינויים מתרחשים בממברנות של נוירונים, שם חומצת שומן המכונה פוספטידילסרין - הממוקמת בדרך כלל בתוך הממברנה - עברה אל החוץ. זה ככל הנראה מה שמשך התקפות של מיקרוגליה.

"נוכחות של פוספטידילסרין בצד החיצוני של קרום התא ידועה כאות 'אכול אותי' עבור מיקרוגליה", אומר פייגר. המיקום החדש של חומצת השומן עשוי להתרחש משום שמחלת האלצהיימר כבר גורמת לתאי העצב להתנהג אחרת.

המחקר נקט בגישה רב-כיוונית, וחקר עכברים חיים ומתים עם מאפיינים של אלצהיימר, רקמת מוח לאחר המוות מחולי אלצהיימר אנושיים, וסריקות מוח PET של אנשים עם אלצהיימר או ליקוי קוגניטיבי קל.

"בעיות ריח במחלת האלצהיימר ונזק לעצבים הקשורים נדונו במשך זמן מה. עם זאת, הסיבות לא היו ברורות", אומר המדען העצבי יואכים הרמס מ-DZNE ו-LMU. "כעת, הממצאים שלנו מצביעים על מנגנון חיסוני כגורם לתפקודים לקויים כאלה - ובמיוחד, שאירועים כאלה כבר מתעוררים בשלבים המוקדמים של מחלת האלצהיימר".

מכיוון ששלבים ראשוניים אלה כה חשובים לטיפול באלצהיימר, הבנת אובדן חוש הריח עשויה לספק מידע חשוב שיעזור ליותר אנשים לזהות את המחלה בשלב מוקדם.

"הממצאים שלנו יכולים לסלול את הדרך לזיהוי מוקדם של חולים בסיכון לפתח אלצהיימר, מה שיאפשר להם לעבור בדיקות מקיפות לאישור האבחנה לפני שמופיעות בעיות קוגניטיביות", אומר הרמס. "זה יאפשר התערבות מוקדמת יותר עם נוגדנים לעמילואיד-בטא, מה שיגדיל את ההסתברות לתגובה חיובית".