הטבע כמרפא: תחום חדשני בעולם הרפואה צובר תאוצה גם בישראל – רפואת יער. מחקר קליני ראשון מסוגו שנערך בארץ גילה ממצאים מרתקים, לפיהם שהות מודעת ומובנית ביער מפחיתה סטרס באופן מובהק, משפרת תפקוד מוחי ותורמת לבריאות הפיזית והנפשית. בכך מצטרפת ישראל לגל בינלאומי ההולך ומתרחב, אשר מזהה בעצים עצמם מקור לריפוי.
הממצאים הצביעו על ירידה ניכרת ברמות הקורטיזול, שיפור במדדי המוח בעת חשיפה לגירוי מלחיץ וירידה בתחושת שחיקה בקרב משתתפים שעברו את פרוטוקול רפואת היער. ההשפעה הייתה בולטת במיוחד בקרב חילונים ובעלי תפקידים ניהוליים. החוקרים מציינים כי החידוש המרכזי הוא במתאם שנמצא בין מדדים מוחיים, ביולוגיים והחוויה הסובייקטיבית של המשתתפים, עדות לכך שהיער הוא לא רק מרחב מרגיע, אלא גם גורם פיזיולוגי פעיל.
רפואת יער, או בשמה המקורי Shinrin-Yoku החלה להתפתח ביפן בשנות ה־80 כמענה לעלייה ברמות המתח בחברה המודרנית. השיטה מבוססת על שהות איטית ומודעת ביער, ומחקרים שנערכו ברחבי העולם מצאו כי חשיפה לחומרים נדיפים שמפרישים העצים, הקרויים פיטונצידים, משפרת את תפקוד מערכת החיסון, מורידה לחץ דם ומשפרת את איכות השינה. ביפן אף נפתחו יערות טיפוליים רשמיים, ובגרמניה ניתן כיום מרשם רפואי להשתתפות בפרוטוקול כזה כחלק מהשיקום הרפואי.
סקירות מדעיות שהתפרסמו בשנים האחרונות חיזקו את ההבנה שלתחום יש בסיס מדעי מוצק. סקירה רחבה שפורסמה ב־Environmental Health and Preventive Medicine הראתה ירידה במדדי דלקתיות ושיפור בבריאות הלב וכלי הדם בקרב משתתפים. מחקר אחר, שפורסם ב־ Frontiers in Public Health הראה השפעה חיובית על מצבי דיכאון וחרדה, עם ירידה של יותר מ־25 אחוז בהפרשת הורמון הסטרס לאחר שהות ביער. סקירה נוספת שפורסמה השנה הדגישה את תרומת רפואת היער לבריאות הנפשית, החיסונית והקרדיווסקולרית.
הפרוטוקול הבינלאומי המקובל לרפואת יער כולל סדרת שלושה מפגשים של שלוש שעות כל אחד, במהלכם המשתתפים צועדים במסלול יער באורך 1.2 קילומטר, ללא שימוש בטלפונים וללא שיח מיותר. בכל מפגש עוברים המשתתפים שבע תחנות טיפוליות ובהן כיוונון חושים, הליכה מודעת, חקר חושי מול עץ ספציפי, יצירה בהשראת הטבע ושיתוף קבוצתי. המטרה היא ליצור אינטגרציה בין הגוף, הנפש והמחשבה, תוך חשיפה לפיטונצידים שהעצים פולטים.
בישראל מתוכננת הקמתם של כ־20 מסלולי רפואת יער בשיתוף רשויות מקומיות, קופות חולים ומוסדות מחקר. במקביל, צפויה הכשרה של עשרות מדריכים מוסמכים שינהלו את המפגשים. העלות למשתתף, בהתאם לפרוטוקול הבינלאומי, עומדת כיום על 280 שקלים לשלושה מפגשים, אך מתקיימים מגעים לשילוב התחום במימון ציבורי דרך קופות החולים, ביטוח לאומי ומשרד הביטחון.
לדברי היזמים, החזון הוא להפוך את רפואת היער לכלי טיפולי נגיש לכלל הציבור בישראל. מעבר להיבטים האישיים, החוקרים מצביעים על תרומה פוטנציאלית רחבה יותר: הפחתת עומס על מערכת הבריאות, שיפור בריאות הנפש באוכלוסייה, עידוד חוסן קהילתי והטמעת שטחים ירוקים כחלק מתכנון עירוני מודרני.
יפן, גרמניה ופינלנד כבר שילבו את רפואת היער במערכות הבריאות שלהן. בעוד שביפן הפך התחום לחלק מהמדיניות הלאומית, בגרמניה ניתן מרשם רפואי מסובסד ובפינלנד הוא שולב אף בבתי חולים פסיכיאטריים. לדברי החוקרים, הממצאים מישראל מחזקים את הראיות לכך שהתחום מבוסס על מדע ולא רק על חוויה אישית. "המפגש עם היער משנה לא רק את מצב הרוח אלא גם את הכימיה המוחית והפיזיולוגית של הגוף" הסביר הפרופ' איתמר גרוטו, "אם התחום ימשיך להתפתח, נראה בעתיד הקרוב גם בישראל את מה שכבר הפך למציאות במדינות אחרות, מרשם רפואי שבו התרופה היא העץ".
התרעות פיקוד העורף