פינלנד היא המדינה המאושרת בעולם זה שמונה שנים ברציפות (לפי דוח האושר העולמי של האו"ם - World Happiness Report). היא מקדמת בריאות, חינוך, שוויון חברתי וקיימות. היא מספקת ארוחות בית ספר חינמיות מאז 1948 ותזונה מסורתית עשירה בדגנים מלאים, דגים ופירות יער. למעשה זוהי המדינה שחוקקה את החוק הראשון בעולם המחייב “בריאות בכל מדיניות" - ומיד ההסבר: שהות בת חודש בקיץ בהלסינקי חושפת סוד בלתי צפוי - פינלנד מתמודדת עם אחת ממגיפות ההשמנה החמורות באירופה.
המצב המפתיע של פינלנד
אז למה רבים מהפינים סובלים מעודף משקל? התשובה מסתתרת בסיפור מרתק על מה שקורה כשחיים בקצה העולם - לא רק גיאוגרפית, אלא גם אקלימית. והחשוב במיוחד: הפתרונות המהפכניים שפינלנד מפתחת יכולים לשנות את האופן שבו אנחנו חושבים על תזונה גם כאן.
אם הייתם צריכים לנחש איזו מדינה באזור הנורדי מובילה בנתוני ההשמנה, נראה שפינלנד לא הייתה ההימור הראשון. אלא שמהנתונים העדכניים של המכון הפיני לבריאות ורווחה (THL) לשנת 2024 עולה תמונה שונה: כ־60% מהגברים וכ־50% מהנשים בפינלנד בעודף משקל, וכ־30% מהמבוגרים מתמודדים עם השמנה. גם בקרב הילדים, שיעור עודף המשקל וההשמנה נע בין 17% ל־20%. עם זאת, פינלנד נמנית עם המדינות באירופה שהשקיעו רבות במדיניות תזונתית חינוכית מגיל צעיר ובמתן ארוחות בריאות ומאוזנות בבתי הספר, מה שאמור לתרום לשמירה על שיעורים נמוכים יחסית בהשוואה למדינות אחרות.
ומה המצב בישראל? על פי נתוני משרד הבריאות, כ־56% מהמבוגרים בישראל בעודף משקל או השמנה, כשכ־24% מהם, כלומר כמעט רבע מהאוכלוסייה הבוגרת, מתמודדים עם השמנה. בקרב הילדים, שיעורי עודף המשקל וההשמנה עומדים על 20%־26%.
תזונה מסורתית ומציאות מתוקה
לחם השיפון נבחר כמזון הלאומי של פינלנד ב־2017. הוא משביע, עשיר בסיבים תזונתיים המסייעים לוויסות הסוכר בדם ולשמירה על רמות שומנים תקינות. דגי הים הבלטי - סלמון, הרינג ודגים נוספים - עשירים בחלבון, ויטמין D וחומצות שומן אומגה 3. פירות יער כמו אוכמניות וחמוציות, לצד פטריות יער, מהווים מקור מצוין לנוגדי חמצון.
אבל המציאות רחוקה מהאידיאל. לצד לחם השיפון והדגים, הפינים צורכים כ־32.2 ק"ג סוכר לנפש בשנה - כלומר כ־88 גרם ביום, כמעט כפול מהמקסימום שממליץ עליו ארגון הבריאות העולמי. כבר בגיל הרך, 56% מהפעוטות הפינים צורכים סוכר מוסף יותר מפעם בשבוע (לפי נתוני Statistics Finland). ניסיון להטיל מס על ממתקים בשנים 2017־2011 לא הניב שינוי מובהק בהיקף הצריכה.
בישראל המצב חמור אף יותר: צריכת הסוכר לנפש עמדה ב־2021 על כ־43.1 ק"ג בשנה - כ־118 גרם ליום. משרד הבריאות מדגיש את עקרונות הדיאטה הים־תיכונית, אך במציאות, על פי נתוני משרד הבריאות 40% מהקלוריות שמקורן בתזונת הישראלים מגיעות ממזון אולטרה־מעובד - חטיפים, מאפים, ממתקים ומשקאות קלים.
האקלים הקיצוני והשעון הביולוגי
אז איך זה שאחת המדינות שעושה כמעט “הכל נכון" בכל הקשור לתזונה, מציגה בסופו של דבר, איך לומר, נתונים לא משהו? האקלים הדרמטי של פינלנד משפיע על המנגנון הצירקדי - המערכת הפנימית בגוף שמסדירה תהליכים חיוניים במחזור של כ־24 שעות כמו מחזורי שינה וערות, ייצור הורמונים, טמפרטורת הגוף ומטבוליזם.
זוכרים את השמש של חצות מסרטים רומנטיים? במציאות של פינלנד היא מתגלה כבעיה. והתנאים הם מהקשים ביותר בעולם. בצפון פינלנד עד שלושה חודשים בחורף השמש כמעט אינה זורחת - מצב הנקרא “kaamos". בקיץ זורחת השמש כמעט כל שעות היממה במשך שלושה חודשים. גם בהלסינקי שבדרום המדינה יש הבדלים חדים - בחורף שש שעות אור בלבד, בעוד בקיץ - 19 שעות.
האקלים בחורף גורם לעלייה בייצור מלטונין, שמובילה לעייפות ודיכאון, תשוקה לפחמימות ומזונות מתוקים וירידה במוטיבציה לפעילות גופנית. אומנם פינלנד מפורסמת בענפי ספורט החורף, אך בפועל מרבית האוכלוסייה מפחיתה את הפעילות הגופנית משמעותית בחודשי החורף. בקיץ האור המתמיד גורם להפרעות שינה, אי־סדירות בארוחות והיפר-אקטיביות שלפעמים מובילה לתת־תזונה.
התנאים האלה יצרו תרבות מזון מותאמת עם שיטות שימור מסורתיות כמו עישון מזון, המלחה והתססה, לצד צריכת קפה בכמות הגבוהה בעולם - 12 ק"ג לאדם בשנה. מחקרים מצביעים על כך שהפרעה למנגנון הצירקדי קשורה ישירות להשמנה. אכילה שלא מותאמת לשעון הביולוגי מפריעה למטבוליזם ומשבשת הורמוני רעב ושובע.
מדיניות חדשנית ותוצאות מוכחות
פינלנד חוקקה ב־2011 את חוק “בריאות בכל מדיניות" (HiAP), המחייב את כל הרשויות במדינה לשלב שיקולי בריאות בכל החלטת מדיניות. כשמתכננים שכונה חדשה, חייבים לחשב איך היא תשפיע על הפעילות הגופנית. כשמחליטים על מיסוי מזון, בוחנים את ההשפעה על בחירות המזון.
התוצאות נראות בשטח. בעיירה זינאיוקי, למשל, חלה הפחתה של 50% בהשמנת ילדים בשנים 2020־2013 בזכות תכנון עירוני - שיפור מגרשי המשחקים בבתי ספר ותשתית פעילות גופנית; תזונה - איסור על חטיפים ממותקים במעונות יום ושיפור איכות ארוחות בית הספר; ושירותי בריאות - בדיקות בריאות שנתיות מקיפות לצד הסברה והדרכת הורים.
מה אפשר ללמוד?
הסיפור הפיני מלמד על הצורך בגישה מקיפה למניעת השמנה. למרות האתגרים הגדולים, פינלנד מציגה מודל ייחודי המשלב מסורת תזונתית עם מדע מודרני ומדיניות רב־מגזרית.
התחזית של 33% השמנה (לעומת 30% היום) עד 2028 מדברת על מה שיקרה אם לא יהיה שינוי במדיניות. אבל מקרי ההצלחה בקהילות בפינלנד, שהציגו פתרונות משולבים, כמו בזינאיוקי שהציגה הפחתה של 50% בהשמנת ילדים, מוכיחים שבגישה נחושה ומתואמת ניתן להשיג תוצאות דרמטיות. הלקח הפיני מלמד שרק כשכל הגורמים פועלים יחד - מתכנני ערים, מערכת החינוך, שירותי הבריאות ומדיניות ציבורית - אפשר להשיג שינוי אמיתי. גם כשהטבע לא ממש עומד לצידם
התרעות פיקוד העורף