מחקר שנערך באוניברסיטת מנצ'סטר ופורסם בשנת 2014 ב־Journal of Advanced Dental Research בחן עשרות מברשות שיניים שנעשה בהן שימוש יומיומי. החוקרים מצאו שעל כל מברשת נאספו מעל עשרה מיליון חיידקים, בהם חיידקי E.coli שמקורם בצואה, סטרפטוקוקוס, סטפילוקוקוס ואפילו פטריות שונות. מברשות שנשמרו בחדרי אמבטיה משותפים נמצאו מזוהמות במיוחד.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2017 ב־Oral Health & Preventive Dentistry ניתח מברשות שיניים בבתי סטודנטים. נמצא כי 60 אחוז מהמברשות הכילו חיידקי E.coli שנדבקו אליהן מהסביבה. החוקרים הדגישו כי עצם מיקומה של המברשת בחדר אמבטיה, סמוך לאסלה, מעלה משמעותית את רמת הזיהום בשל התפשטות חלקיקי צואה מיקרוסקופיים באוויר לאחר הדחת מים.
החיידקים והפטריות שעל המברשת
חיידק האי-קולי הוא הוא אחד החיידקים השכיחים ביותר במעי האנושי. חלק מהזנים שלו תמימים ואינם גורמים למחלה, אבל אחרים עלולים להוביל לשלשולים קשים, זיהומי שתן ואפילו אלח דם. הימצאותו במברשת השיניים מצביעה על זיהום צואתי, שנכנס ישירות לפה בכל צחצוח.
חיידקי סטרפטוקוקוס, שנמצאו גם הם על המברשות, כוללים זנים שונים. סטרפטוקוקוס מוטנס, למשל, ידוע כגורם עיקרי לעששת, בעוד סטרפטוקוקוס פיוגנס עלול לגרום לדלקות גרון, לדלקות עור ולזיהומים חמורים יותר. נוכחותם במברשת יוצרת מגע ישיר עם חלל הפה, ומעלה את הסיכון לזיהומים חוזרים.
בקרב אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כמו קשישים או חולי סרטן, הסיכון גבוה במיוחד. אצל ילדים צעירים, החשיפה עלולה לגרום לזיהומים קשים יותר מאשר אצל מבוגרים, חלק מהזיהומים עלולים גם להתפשט לדם ובמקרים קשים לגרום לסכנת חיים.
המחקרים מצביעים על כך ששטיפת המברשת במים בלבד לא מספיקה. החוקרים ממליצים להחליף מברשת אחת לשלושה חודשים לכל היותר, להרחיק אותה ממקור זיהום כמו האסלה, ולהניח אותה במצב מאוורר כדי שתתייבש היטב בין הצחצוחים ורחוק מהאסלה העלולה להתיז עליה מים עם חיידקים צואתיים. במקרים מסוימים מומלץ לחטא את המברשת בתמיסה אנטיספטית או במכשיר עם אור מחטא UV.
התרעות פיקוד העורף