מחקר מקיף שנערך על ידי ארגון Action on Salt בבריטניה בדק מאות מותגים של דגני בוקר. החוקרים גילו שכמה מהם הכילו כמות מלח גבוהה יותר ממנת צ'יפס קטנה ברשת מזון מהיר. כך למשל, קערת קורנפלקס סטנדרטית הכילה בממוצע יותר מ־1.5 גרם מלח - רבע מהכמות היומית המומלצת למבוגר.
המלח משמש בתעשיית המזון לא רק לתיבול, אלא גם לשימור ולשיפור מרקם. גם במוצרים מתוקים יחסית כמו דגני בוקר מוסיפים מלח כדי להדגיש טעמים. התוצאה: צריכת נתרן סמויה, מבלי שהצרכן מודע לכך.
נתרן הוא מינרל חיוני המווסת את מאזן הנוזלים בגוף ומשפיע על תפקוד העצבים והשרירים. אך כאשר צורכים אותו בכמות מופרזת, הגוף מתקשה להפריש את העודפים. עודף הנתרן מעלה את לחץ הדם, מה שמעמיס על הלב וכלי הדם.
יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לשבץ מוחי, לאוטם שריר הלב ולמחלות כליה כרוניות. מחקרים הראו כי הקטנת צריכת המלח אפילו במעט יכולה להפחית משמעותית את שיעור המחלות הללו באוכלוסייה.
מחקרי עוקבה שנעשו ביפן, שם צריכת המלח גבוהה מאוד בשל תזונה עשירה בסויה ובמזון משומר, מצאו שיעורי תחלואה גבוהים במיוחד בלחץ דם ובשבץ מוחי. מחקרים בארצות הברית ובאירופה הראו קשר ברור בין צריכת מלח גבוהה בילדות לבין הופעת יתר לחץ דם כבר בגיל צעיר.
כשאנחנו שופכים קערה של דגני בוקר לילד, אנו נותנים לו לא רק סוכר אלא גם כמות מלח מפתיעה, שיכולה להצטבר לאורך היום ממקורות נוספים - לחם, גבינות, ממרחים. התוצאה היא צריכת מלח יומית עודפת כבר מגיל צעיר, עם השלכות לטווח הארוך. במקרים קשים של צריכת מלח עודפת על פני שנים, הסכנות כוללות התפתחות של יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ופגיעה בתפקוד הכליות.